מוטי פרי-מור / המוזה |
חורים ותללים חופרת
דיוקנות שחור ואור
משתקפות בחילופין
מבהרותי עד שכרוני
מצינה עדי חדווה
מאהבה אלי שנאה
בקצב עשתוני
בם אכרע
בביצתי אטבע,
ממלמל בעוז הגות,
ברצף מחשבה
בסחף רגשות
בקצף ובהדר,
מחייקה לא אברח
כצלילים קדומים
שבדמי נטמעים
כעין יצירת חלום
וכמו מוקיון רעב
שאיש אינו רואה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|