רציתי לאחל לכולכם שנה טובה,
שנה מלאה בכל מיני דברים שאנחנו אוהבים לחפש ולהרגיש בחיים,
ונתקלתי בכמה בעיות,
פתאום היה לי הרבה יותר קל לכתוב מה אני לא רוצה שיהיה
בשנה הקרובה ולא מה שיהיה,
שלא ימותו אנשים שקרובים לכם,
שלא תצטרכו לפחד כשאתם נוסעים באוטובוס,
שלא יזרקו אתכם לכל הרוחות,
שלא תמצאו את עצמכם יושבים לבד בחדר חשוך ושואלים את עצמכם
שאלות לא הכי סימפטיות...

שלא שלא שלא...

ומה עם מה שכן?
מה שכן, זה דברים שאני לא יכול לאחל לכם,
כל הדברים הרעים האלו יקרו, סביר להניח למישהו,
אולי לאחד מכם, אולי ליותר מאחד,
ובעצם...אולי אני צריך לאחל דרכי התמודדות,

שתהיו עם חברים שלכים הרבה ותעריכו את הזמן איתם כי הם יכולים
למות כל רגע?
שתסעו רק במוניות ובטרמפים כי אוטובוסים נוטים להתפוצץ,
שלא תתאהבו באף אחד, כי זה תמיד נגמר רע...

להקדים תרופה למכה... שתגיע בכל מקרה...
לשים בולמי זעזועים, בידיעה שהזעזוע יגיע...

מה קרה לי?, אני האופטימי, אני המחייך?
למה עולות לי כל המחשבות הרעות האלה בראש?

אולי פשוט כי אני מפחד מהן, וככה אני מנסה להתמודד איתן...

שתהיה לכם שנה מדהימה, לכולם,
שתדעו לדבר על מה שמפחיד אתכם,
שתדעו לאהוב את מי שאתם רוצים לאהוב,
שתדעו לתת לאנשים להתקרב אליכם, ולאהוב אתכם,
שתמצאו את המקום שלכם בעולם.

חג שמח.