[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







איתי טננבאום
/
משפחה זה משפחה

"הזהרתי אותך או לא הזהרתי אותך?" ו-בום! הכנסתי לו עוד
אגרוף בפרצוף. נפל.
אני אומר לכם, אני לא יודע מאיפה כל השנאה הזאת... מאיפה הרוע.
לא ידעתי שאני מסוגל לאכזריות כזאת...
הוא התחיל לבכות, ספק מכאב, ספק מלהבין את מה שהוא עשה...
"אמרתי לך תיזהר להתקרב לחברה שלי!!! אמרתי לך פעם אחרונה
נכון? יא בנזונה מניאק!!!" ו-בום! הבאתי לו בעיטה לצלעות
(ועוד אחת בקטנה).
"תעזוב לי ת'רגל, מה אתה כלב?" הוא תפס לי ת'רגל הכלב הזה...
אני זוכר, הוא אמר לי אז: "אני נשבע לך, לא התכוונתי, והיא גם
רמזה לי שהיא מעוניינת..." (אפרופו משפטים שלא אומרים לאנשים
שתפסו אותך מזיין את חברה שלהם).
הרמתי משהו מעצבים, לא זוכר מה... אולי את הממיר של הכבלים...
"זה לא מעניין אותי!!!" צרחתי עליו והנחתי את החפץ האלמוני.
פתאום שמתי לב שיורד לו רק קצת דם והתחשק לי להוריד לו יותר.
"אז היא סתם זונה אם היא עשתה את זה, אבל אני ואתה זה משפחה!
זה קשר דם!!! ... מה חשבת שאני לא אגלה שזיינת לי ת'בחורה?"
- "אתה יודע שאני אוהב אותך."
- "כן? אבל אני שונא אותך ואני עוד שנייה רוצח אותך. י'בנזונה,
במקום להתנצל אתה אומר לי שזה גם היא רצתה?!? אתה לא בנאדם!
אתה כלב מזדיין!"
בום! בעיטה לפרצוף...וואי...
הוא נשכב ולא זז... האמת קצת נבהלתי בהתחלה. אחר כך אמרתי
לעצמי: 'מגיע לו,' במטרה לשכנע את עצמי, אבל אחרי זה חשבתי על
זה עוד פעם ואז התחילו לרוץ לי בראש מחשבות לא טובות...
הוא זז. (מזל). - "אני מצטער..." מלמל, כאילו מנסה לשכוח את
הכאב.
- "יאללה בוא, קום, אמא עוד מעט באה..."
- "אסור שהיא תראה אותי ככה..." מלמל תוך כדי שהוא מלטף בכאב
את פניו...
עזרתי לו לקום ולקחתי אותו למקלחת. הוא התנקה קצת, ירק הרבה
דם, התאושש קצת אבל נשאר לו סימן די בולט על הפנים באיזור הלחי
והלסת, מהבעיטה...
חשבנו יחד על סיפור כיסוי שהוא חטף איזו מכה בעבודה.
הוא אמר לי שוב ושוב שהוא ממש מצטער ושזה לא יקרה יותר בחיים,
ואני אמרתי לו שיקח לי זמן לסלוח אבל שייזהר ממני, כי אני
מסוכן כשאני כועס, ועוד משו על זה שאין לי מעצורים או בלנס או
משו...
בסוף התחבקנו... כן, אני יודע שהוא זיין לי ת'בחורה והוא עדיין
בחיים, אבל משפחה זה משפחה...
"טוב, אה, אני חייב ללכת לעבודה... ו...אני ממש מתחרט על מה
שעשיתי... זה היה באמת לא בסדר מצידי. אני באמת מתנצל. אני בלה
בלה בלה וגם בלה בלה בלה אתה חייב לבלה בלה בלה..." (הפסקתי
להתייחס. עכשיו חשבתי רק על זה שלא חשבנו על תירוץ לאלה
שעובדים איתו ושהוא נראה מצחיק...)
- "אבא" (לרגע לא שמתי לב שקטעתי אותו), "גם אני מצטער שאמרתי
לך שאני שונא אותך וזה היה בלהט הרגע, אתה יודע..."
אז הוא אמר: "כן, אני יודע", וחייך.
לא נראה לי שהוא שם לב לזה עדיין אבל כשהוא חייך ראיתי שחסרה
לו שן...
מגיע לו...
כלב.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מאיפה אתם
יודעים את
האימייל של
חמי?


בדיחה שהופיעה
כבר ומוחזרה,
אבל באופן יותר
פאנצ'לייני לכל
הדיעות
(שמסתובבות כאן
לפחות)


תרומה לבמה




בבמה מאז 24/10/04 2:50
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
איתי טננבאום

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה