סתיו גפן / נוסטלגיה |
4 קירות לבנים וגדולים סביבה
והיא נעולה בתוך עצמה
נוסטלגיה עוברת לה בראש
"אני מצטערת, אני פשוט חייבת"
היא רושמת באיטיות על הדף
"זאת הדרך היחידה שלי לחזור לנשום".
היא מתעוררת בבהלה
ושמעה קול קורא בחדר השני
אמא שלה אמרה לאחותה
"בואי, אלינור, צריך ללכת להלוויה"
והיא נשארה שותקת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|