[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







עידן גיל
/
מעגלים

אתמול גם אני נכנסתי למעגל! זה קרה קצת אחרי ששכנה שלי, טליה,
נכנסה בעצמה. אבל היא לקחה את זה קשה-אוספת ת'שיער, לובשת
חצאיות ואפילו הפסיקה לעשן ולהזדיין עם כל השכונה... (אנחה)
ואיזה פנים יש לה- כמו של מלאך (גיחוך קל) והיא חושבת שכל הקטע
הזה עם אלוהים יטהר אותה.(בלחישה, עם עיוות קל בעינים) אבל
ביננו לבין עצמנו - עכבר תמיד ישאר עכבר, אפילו אם רותמים אותו
לעגלות שעשויות דלעת וצועקים לו "דיו" במקום "קישטה"!!

ככה יצא שבאמצע החופש הגדול נשארתי בלי בחורה... בדיוק אז דוד
שלי, עמרם, סגר ת'פיצוחייה ופשט ת'רגל. מסכן, עכשיו אין לו כסף
אפילו לגרעינים - אז גם הוא הצטרף לאיזה מעגל.
באוטובוס שמסיע אותי בבוקר לעבודה יושב איזה אחד, קצת ערס,
שמזיין לי במוח. הוא שואל שאלות ועונה עליהן באותו הזמן, אח"כ
הוא שם עלי ת'יד ומראה לי שעון 'סווטש' אדום "והנעליים?" הוא
מוסיף בלי ששאלתי"זה קרוקר ארגינל" המכנס שלו גזור 87 בצבע
כחול והוא לובש חולצה צמודה לבנה(באמצע אוגוסט! העיגולים שהיו
לו שם... איכס) ואיזה תיק צד תלוי לו בנון-שלנטיות מתוכננת
מראש.
אבל ביננו לבין עצמנו - לא יעזור לו כלום, הוא בחיים לא יראה
צפונבוני כמו שהוא מנסה להיראות!! (חיוך סנובי). לא בגלל הקטע
של בת-ים או הצבע שלו- אני לא מתנשא-פשוט... לא כל מי שלובש
תחתונים מעל המכנסיים וחולצה צמודה יכול לעוף!!

ואני...? פאסיבי כזה, אדיש למציאות. ערבים, יהודים, אינטרנט,
תאונות...
לא מעניין אותי במיוחד(הוצאת לשון פלצנית-ילדותית) ועם עיתון
אני רק צובע את החדר או עוטף דגים-באחריות.
אבל לי יש את המעגל שלי. ועם כל אחת אני מרגיש יותר ויותר איך
לומר את זה... חופשי- כמעט שיש לי כנפיים. אחרי שאני מסיים
אותן, לפעמים שתיים לערב, אני מכניס את כולן למעגל שלי...
(חיוך מסופק) ואז השכנה שלי שוב מזדיינת איתי ואפילו מסכימה
שאני אדליק ת'אור ואפתח עיניים.
ודוד שלי...? פתחתי לו קיוסק דליקטס והוא מבסוט עד לשמים.
אפילו הערס המציק עם האופי כמו של שיבאס מהול במלא במים... גם
לו עשיתי איזו פריוילגיה קטנה וצבעתי לו ת'עור בצבע הנכון...
ואולי טעיתי והוא ירוק עכשיו...? לא זוכר... הייתי קצת מסטול.

(נפילה והשטתחות על החול. מבט לא ממוקד לשמים)
אז חברים שלי אומרים שהשתגעתי. שזה הכל בגלל ההיא ושמאז אני רק
מדרדר. רנש אפילו הפסיק לדבר איתי מאז שנכנסתי למעגל.
ואמא שלי עוד חושבת שיצא ממני משהו יום אחד (גיחוך קל) ושזה רק
הגיל הלא נכון עכשיו.
אז יש כאלו שהורגים דרקונים בשביל להשיג נסיכות ויש ת'מאניאקים
שיזיינו אותה וישאירו אותה במגדל-עם הדרקון. (נסיון לא מוצלח
להתיישר)
ואני...? לא יודע בדיוק לאן אני שייך, אבל במעגל שלי אפילו
עכבר יכול להיות סוס... וגם סופר-מן יש שם. אז בטוח שלזקנים
יכול להיות רשיון נהיגה או חוש הומור........:-)







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
כשאמא שלי היתה
ילדה,
קשרו אותה
למרפסת - כדי
שלא תלך
לאיבוד.


(טל- מתוך ספרה
האוטוביוגרפי-
'החיים כערמת
חציר לחה משתן
של סוס')


תרומה לבמה




בבמה מאז 15/8/01 20:23
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עידן גיל

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה