[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







רוני כהן
/
לא אבדה דרכיהם

לא אבדה דרכיהם/ רוני כהן.

אני לא יכולה לשכוח את הימים האלו. הימים שהם לא דיברו. יום
אחד הוא התקשר אליי , לחדר שלי, הוא עשה לי קו פרטי בחדר כדי
שהוא לא יצטרך לדבר איתה בטעות.
ברגע שהוא צלצל היא אמרה לי למסור לו שנה טובה.
"תמסרי לו, נו... תגידי לו" היא אמרה כמו ילדה קטנה .
לא רציתי. ידעתי שהוא לא רוצה לשמוע ממנה כלום. אבל היא עמדה
שם. מחכה לתגובה שלו.
אז אמרתי. לא הייתה לי בריירה! מיד אחרי שאמרתי היא רשמה לי על
דף: "מה הוא אמר?"
ואני רק עשיתי תנועה עם הראש בחוסר סבלנות שהוא לא אמר כלום...
ושתצא כבר מהחדר.
אחרי כמה דקות הלכתי למטבח והיא ישבה שם בוכה. אמרתי לה שלא
תבכה, רציתי לחבק אותה אבל לא הצלחתי. גם אני כעסתי עליה.
"למה תמיד את מגנה עליו?" היא שאלה אותי.
לא עניתי. היא לא ידעה שבאותו רגע הגנתי עליה.
לא רציתי לפגוע בה עם המילים הקשות שלו.
"מי מגדל אותך, תגידי לי, אתכן?מי?את מתייחסת אליי כמו אל איזה
פושעת" הורדתי את הראש כלפי מטה.
"מה ביקשתי ממך? למסור לו שנה טובה?"  
"אבל מסרתי לו...."
"אפילו מה הוא אמר את לא אומרת לי!"
"הוא אמר למסור לך שנה רעה! טוב? עכשיו את מרוצה???"
היא טורקת את דלת המקרר וצורחת : "נמאס לי, נמאס לי מהחיים
האלו"
ואני רק עונה לה : "כן, ממה בדיוק נמאס לך? אה?! את נפטרת
מהצרות שלך, התגרשת ממנו!"
"את צודקת, באמת מאז שהתגרשתי אין לי צרות"
"נכון! אין לך צרות את כל הצרות שלך השארת לנו"
"מה את חושבת, שלא כואב לי לראות אתכן, שלא אכפת לי מה עובר
עליכן בגלל שהוא לא בעלי יותר?"
"כן!!! אני לא חושבת אני בטוחה!"
"בשביל מי אני מנסה להיות איתו בקשר? את חושבת שנעים לי לשמוע
שהוא מאחל לי שנה רעה?"
"מגיע לך , מגיע לך לשמוע את זה! את עזבת אותו ואותנו עם כל
הצרות!"
"עזבתי אתכן? אני עזבתי אתכן? את לא מתביישת, מי מחכה לך כל
יום בבית שאת חוזרת מהבי"ס, מי עובד כדי שיהיה לך מה לאכול?
שיהיה לך ספרים לבית ספר? מי? אבא שלך?"
"כשהיה לו כסף זה היה בסדר להיות אשתו נכון? עכשיו כשאין לו
הוא כבר לא מספיק טוב אז החלטת לחפש לך גבר אחר! רק מעצמך אכפת
לך , שלא תישארי לבד "
"חצופה. איך את לא מתביישת..."

את המשפט הזה והסטירה הראשונה והאחרונה שבאה אחריו אני לעולם
לא אשכח.
אמא סיפרה לי ששבוע אחרי ראש השנה, אבא התקשר וביקש סליחה
כששאלתי אותו אם זה נכון הוא העביר נושא.
ביום ההולדת שלה היא קיבלה פרחים ועם המשלוח הגיעה קסטה....  
היא ירדה לאוטו ואני רק חיכיתי שאבא יצלצל אליי לקו הפרטי שלנו
כדי שאני אוכל לספר לו מה היא עושה מאז שהוא עזב את הבית.
אבל אבא אמר שזה בסדר ושהגיע הזמן שהיא תמצא מישהו חדש במקומו
שישלח לה פרחים ושירי אהבה.
רק אחרי כמה שנים גיליתי שזה הוא שלח לה.....








loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
ליצור זה בדיוק
כמו לצייר.
בעצם, להיפך.
ליצור זה כמו לא
לצייר.
אבל לפעמים,
לצייר זה לא כמו
ליצור.

שיעור לוגיקה
בגילמן


תרומה לבמה




בבמה מאז 23/10/04 6:09
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רוני כהן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה