....Maria Cary - I Can't live without you....
הרבה זמן לא שמעתי שירי קיטש... הורדתי עכשיו בבוכטות
מהאינטרנט, בכלל בלי למיין... פשוט תפסתי מחשב של מישהו
ורוקנתי את התוכן שלו לתוך המחשב שלי. והנה, יש לי פרופיל מלא
על בן אדם, בלי שאכיר אותו... סביר להניח אותה יותר מאשר
אותו.
איך בשנתיים של רוק מתקדם ופינק פלויד, צ'פמן, פיאונה וטורי
איימוס ועוד מיני יוצרים כאלו שכחתי מהשנים שקדמו להן עם כל
המריה קארי למיניהן.
והנה, פתאום אותו שיר בכמה וריאציות, נמצאות אצלי על המחשב,
ואני הופכת להיות היא.
אותה אחת לפני מה שקרה, לפני תאונת הדרכים, לפני הסרטן של
אמא...
אילו שנים יפות..

גם אלו יפות, שלא תחשבו שבן אדם מתרסק אחרי מה שהוא עובר.
כורח המציאות מחייב אותו להתמודד ולשפצר עצמו עם מדי עור-פיל
חדשים...
אבל אלו רק מדים, והמוזיקה חודרת.

תודה לאל על כל מה שעברתי,
כמה קל לכתוב אחרי שנים, ופרספקטיבה חדשה, מרוחקת מהמאורעות
עצמם.

וגם אותה כלבה, יותר נכון, בכינוי שהדבקתי לה - "גמל שלמה"...
איזה יופי שהכרתי אותה כדי לדעת שיש אנשים שאיתם לא אסתדר, לא
משנה עד כמה אשתדל. כמה תמימות ניגרה אז, באותם חילופי דברים
שלמחרת קיבלתי אולקוס. תודה גם לאולקוס, שלימד אותי לא לקחת
ללב דברים של אנשים שעדיף להתעלם מקיומם.

תודה לתאונת הדרכים שהבהירה לי את המסלול בחיים ברגע אחד שבו
חיי כמעט עברו מעליי... הבנתי איפה אני צריכה להיות, איפה
"האני הטובה שבי" אמורה להיות, וזה איפה שאני עכשיו.

תודה למה שקרה לי, אפילו לזה (יומן , אתה הרי יודע במה מדובר,
אז סלח לי שאני לא נותנת לזה שם).

ואפילו לסרטן... תודה לאל שאמא התגברה עליו (טפו, טפו, טפו!).
היא הפכה לאדם שמח מאז, פתאום הבינה כמה קל לעזוב את העולם רק
בשמירה וטיפוח רגשות טינה...
הגיע הסרטן, נתן לה שיעור והיא השכילה להבין שצריכים להיות
מאושרים בחיים.


ואת זה היא העבירה אליי, כי הייתי היחידה שטיפלה בה אחרי
הכריתה... איזה כבוד נפל בחלקי.
שתינו למדנו אחת מהשניה וכל אחת מעצמה...

אמא יקרה ואבא יקר, ומשפחה יקרה יש לי... אוצר יקר מפז.

וזה מה שחבילת שירי קיטש העלו בי...
חליפת עור-הפיל שלי משופשפת לגמריי. חשבתי ששירים כאלו לא
יוכלו להיכנס עוד. אני צריכה חליפה חדשה, לא של פיל הפעם, גם
היא מתבלה בסופו של דבר. אני יודעת, עדיין לא פורים ובכל זאת,
בא לי להיות "האני הטובה שבי"... אני לא מוציאה את החליפה הזו
יותר מדי, ובכל זאת, היא הכי עמידה וגם לא מסננת יותר מדי -
היא גם כל כך יפה עלי... נראה לי שממחר בבוקר זה מה שאלבש.

טוב, אז לילה טוב :)

"I must not fear. Fear is the mind-killer. Fear is the
little-death that brings total obliteration. I will face my
fear. I will permit it to pass over me and through me. And
when it has gone past I will turn the inner eye to see its
path. Where the fear has gone there will be nothing. Only I
will remain."

--"Dune- Bene Gesserit Litany Against Fear" (Frank Herbert)