מסביבי לבן,
כדורי שלג לבנים נופלים על הפנים, ואני מחומם מבפנים.
מאחוריי אפור.
אני ערום, סערה של גשם רועם יורדת עליי משמיים.
מרגיש כל טיפה פוגעת בעיניים, קרירררר.
סופה מסובבת את הכול,חוצה את שני העולמות.
מרגיש את הגוף החלש עדיין רועד, האש בוערת מתוך הלב.
ברקים חולפים על פני,
מרגיש את המתח באוויר,אשר נמוג במהירות בתוך הזמן.
הגיע העת. עברתי את הגבול בין האפור ללבן. זה נגמר.

משוחרר... מרגשות, הקלה מציפה אותי כמו השלג הנמס הנצמד על
גופי הלוהט.

השמיים עטו כותנת תכלת מדהימה, והאופק גילה שביל לרגליי...