שגיא נאור / נובלס, קצוות שרופים |
לא שיווענו לשמיים בהירים?
והאפאטיקה לובשת השחורים שלנו,
בה אנחנו מתחפרים,
היא במקרה הרע בחירה
ורוב הזמן הרע במיעוטו.
כבר זמן רב שלא עלה על בדל שפתינו
פיצוץ האוכלוסין,
בביסלן או בסין
ושום ברלין אותנו לא תזיז
יושבים במעגל, כותבים שירה
הומו ארוטיקה תמיד מכרה
מינכן רחוקה, תל-אביב קרה.
אנו, רפויי שפה
ומשרכי צעד עצל,
לעד נועדנו לכתיבת
שירים עם יד בכיס
בכלא של פלנל.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|