פעם לפני הרבה שנים
חיו נסיך ונסיכה משני ארצות שונות
הם היו חברים טובים מהיותם ילדים קטנים
אך הם באו ממקומות מאוד שונים

הנסיך היה מארץ מושחתת
שבה אונס רצח גניבה וכל הפשעים נחשבו כשגרת היום יום
ועד כמה שהנסיך היה מאוכזב מבני ארצו אין זאת היה בשליטתו
כי אין הילד הזה יכול היה להשפיע על כמות כה גדולה של אנשים
לבדו

בארצה של הנסיכה דברים התנהלו אחרת
הארץ הייתה מאוד שמרנית
חוקיה היו ברורים לכל ואלו שלא פעלו על פיהם נענשו עונש מוות
לכן הכל היה שלב שם...
בלי יותר מידי מריבות ובעיות כי האנשים ידעו שזה לא שווה את
זה

יום אחד הזמינה הנסיכה את הנסיך לביקור בארצה
קיבל הנסיך את ההזמנה והחל עושה את דרכו לכיוון הנסיכה

הנסיך הגיעה לארמונה של הנסיכה בלילה ומייד הפנו אותו לחדר
השינה ואמרו שכל השאר יאמר בבוקר
אך טעות גדולה זאת הייתה כי הנסיך שבא מארצו שלו לא ידע על
חוקי המקום
ואנס את אחת ממשרתותיה של הנסיכה
העונש לכל אדם רגיל היה ברור
היה זה עונש מוות

אך הנסיכה הרגישה אשמה על כך שמעשיו של הנסיך איומים עד כמה
שהיו נעשו כתוצאה של חוסר היכרות עם חוקיי המקום

לכן היא חתמה הסכם עם השופט
ליושבי העם נאמר שהנסיך הוצא להורג אך בשל כבוד נשלחה גופתו
חזרה לארצו
אך מה שבאמת קרה זה שהנסיך נשלח לגור במרתף של הארמון לבד עד
שהעיניינים ירגעו וישכחו ויוכל לשוב לארצו

בתוך זמן קצר התסכול התנאים שהנסיך לא היה רגיל אליהם והבדידות
הוציאו את הנסיך מדעתו הוא שבר את אחד החלונות ובשנייה שהשומר
פתח את הדלת כדי להביא לנסיך אוכל ושתייה שיסף את גרונו ויצא
החוצה

לקח הנסיך את חרבו של השומר והחל עושה את דרכו אל חדר הנסיכה
טובח את כל השומרים שהיו בהלם למראה הנסיך והטירוף בעיניו
בגדיו המגואלים בדם ובכלל סתם מראהו מחוץ לכלאו

כשהגיע לחדר הנסיכה ידע שיאלץ להשאירה בחיים עם רצונו לצאת
מארצה הוא לקח אותה איתו על מרכבה שומר שלא יגעו בו הרי חייה
של האדם במעמד הכי גבוה בארץ נמצאים בידיו

כאשר הגיעו לגבול התחננה הנסיכה שייתן לה ללכת
אבל הנסיך שטירוף כבר כילה את נפשו ואת כל רחמיו
רק נשק לה ותקע את חרבו בגרונה

ללא הנהגה וללא שלטון השתלט הנסיך המטורף על ארצה של הנסיכה
כבר לא תמצאו את אותם אנשים טובים שחיו בארצה של הנסיכה
אלו מהם שלא נטבחו על ידי תושבי ארצו של הנסיך פשוט הצטרפו
אליהם

כבר אין יותר מקום כזה שבו החוקים ברורים והכל מתנהל כשורה
אם יש כאלו שהצליחו לשרוד הם ודאי מתחבאים

ואתה... עשית את דרכך הארוכה אלינו
התרצה להישאר?