התמוסס הניצוץ שלכיוונו התקדמתי.
התמוססה התקווה שעל שבילה הלכתי.
הכל סביבי שחור,
לאן אפנה, לאן אלך עכשיו?
האם ישנה סיבה לקיומם של צלם גופי ונשמתי
שנותרו לבד בחשכה בלי ניצוץ?
אני הולך,
נפתחו בפני שערי האבדון.
אני לא רואה עוד שערים לפני, אז אין ברירה,
אני נכנס. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.