יצירה אנושית היא בת-אלמוות
ואילו האדם איננו אלא בן-תמותה
אני צועד לי בגיא צלמוות
מזמזם מנגינה בשפה רהוטה

ואין איש יודע מלבד היושב במרומים
מתי הסוף כבר יגיע ואעלה לעננים
ואין איש שיזכור מי אני אחר-כך
הזכר היחיד ממני יהיה עוד דף מלוכלך

ומה שיהיה כתוב שם בדף
יזכה לפתע בתהילת עולמים
בספר שירה מהודר יונח על המדף
ואני אשכח במרומים

11.09.2004

נכתב בהשפעת תגובה
(http://stage.co.il/response.html?work=376369#rem1394852646)
שרשמתי לתגובה ליצירה שלי 'יבשו הדמעות'
(http://stage.co.il/Stories/376369)