מה אני עושה נגדה?
לאיפה אני בורח כדי שהיא לא תמצא אותי?
איזה נשק צריך לקנות כדי להרוג אותה?
מצד שני איך אפשר להרוג יצור שמתגורר כולו במוחי?
אני לא מצליח לאבד אותה, אני מרגיש כמו במרדף שתוצאותיו ידועות
מראש, זה כמו לתת לצב לנצח את הארנב בריצה.
איך שהוא אני מצליח להתחמק, לפעמים, אבל תמיד היא קופצת עליי
מאחור עם איזה מחבט ברזל ודופקת לי איזה מכה לתוך המח, ככה
שהוא יזוז טוב מאוד בכוך הקטן שלו.
הצלחתי להתחמק לכמה זמן ממנה, זה היה פשוט, מה שעשיתי זה לקרוא
לשומר הראש, לבריון, להכחשה, שהיא הדורמנית של כל החרא
שהבן-אדם מסרב להעלות לפני השטח, היצור ההוא ממקודם, או יותר
נכון היצורה, קוראים לה בדידות. במשך שנה וקצת הצלחתי - בעזרת
הדורמנית ובעזרת מלאכית אשר עונה לשם נעה - להשכיח את אותה,
לכלוא אותה עמוק עמוק.
הכחשתי הכל: את זה שאין לי חברים או לפחות חברים טובים, את
הסבל מהצבא, למרות שלפעמים הוא עלה לפני השטח, את האכזבה שלי
מעצמי ועוד...
עכשיו המלאכית עזבה והדורמנית החזקה שלי קרסה.
לפעמים היא מחזיקה מעמד אבל בימים כמו היום, שאני פה לבד, פשוט
לבד, בודד במלא מובן המילה אחרי שנה וקצת שלא הייתי כזה, אני
חוזר לעולם הזה, לא מוכן, אין לי כלום, פשוט כלום.
וכך, לצליליו של מאיר אריאל אני עוזב לי את המחשב וחוזר
לבדידות, שתחבק אותי בחיבוק הדב שלה ותגרום לי לסבול קצת יותר
מעכשיו.