[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







גיא גיי
/
על הרצפה

כנגד כל הסיכויים הלכתי - משהו משך אותי, דחף, תשוקה בלתי
ניתנת לריסון. ידעתי שהוא מתעב אותי ואני, לא פחות, תיעבתי
אותו. אבל עצם המחשבה שהוא יזיין אותי הסעירה אותי, שהוא, הוא,
האויב הגדול שלי יתפוס אותי ברגע של חולשה, הייתה חולנית.
אחר צוהריים אחד הגעתי אל דירתו, דפקתי, כמה פעמים עד שהוא
פתח
את הדלת והביט בי, נדהם. כאילו שאל, מה אתה עושה כאן? השתגעת?
"אפשר לדבר איתך?" שברתי את השתיקה.
"על מה יש לדבר?" שאל בטון תוקפני.
"יש מישהו בבית? אני מוכרח לדבר איתך", אמרתי וכבר הייתי עם
חצי רגל בדירה.
"תיכנס", אמר, מבולבל, מסוקרן.
נכנסנו לחדר שלו ואני התיישבתי על המיטה. הוא עמד במרחק מה,
הביט בי, בחן אותי, חשד בי ובצדק. הוא בדיוק חזר מהעבודה, הוא
לבש את המדים הסקסיים שלו, את מדי המשטרה, ולרגליו היו הנעליים
שפינטזתי עליהן מוחצות לי את הגולגלות על הרצפה באופן המשפיל
ביותר.
"תשמע, אני לא יודע מה אני עושה כאן..." אמרתי כמו מתנצל ומייד
ניגשתי אליו, לופת את איברו שהקשיח למגע ידיי.
הוא נדהם, אבל לא התנגד ואני ניצלתי את זה. התכופפתי וליקקתי
לו כמו כלב את המכנסיים, ליקוקים
חמים של תשוקה באזור האסטרטגי. איברו הקשיח, תפח במכנסיו כמו
עוררתי את המפלצת בתוך המערה והמפלצת הזו רצתה אותי, רק אותי.
הסרתי את מכנסיו והמשכתי, מלקק בחוזקה, מעלה ומטה את תחתוניו
השחורים עד שאיברו פרץ החוצה.
משכתי את מכנסיו בפראות והתחלתי מוצץ, יונק, מלקק את הזין
שכל-כך רציתי, בטירוף במסירות. הוא החל גונח, נאנח, מתענג על
הסיטואציה בה הוא מעליי ואני מתחתיו, סוף כל סוף שלו, מסור.
תפסתי את אשכיו ומשכתי תוך כדי משחקי לשון נמרצים, טועם, מתענג
על כל סנטימטר שנדחף לי בחוזקה לגרון. הוא תפס את ראשי והחל
מנענע את האגן,
דוחף לי לתוך הגרון, יותר עמוק ויותר עמוק את הזין הענק שלו.
הוא הותיר אותי חסר אוויר כאשר גמר לי בתוך הגרון, ממלא אותי
ברוק ובזרע אינסופי, עסיסי. הוא הרים אותי מהרצפה,
הפך אותי והוריד לי את המכנס באלימות. בהתחלה גישש עם איברו
כשתחתוני עליי, מכניס קלות את אברו ומוציא, מתגרה. כמו אומר
'אתה לא תקבל את מה שבשבילו באת, לא ממני. אתה צריך להתחנן
בשביל להרגיש אותי בתוכך'.
הפניתי את מבטי לעברו ובלחישה ביקשתי: "תחדור אליי".
הוא חייך את חיוכו.
"בבקשה", לחשתי.
הוא הסיר את תחתוני ונעץ את איברו בישבני, הולם עם אשכיו
באחוריי. פנימה והחוצה, פנימה והחוצה בחוזקה, מזיין אותי, דופק
אותי, משפיט אותי כמו התגשמו אלף חלומותיי. הוא תפס אותי בחזה,
הצמיד אותי אל גופו המזיע והמשיך לחדור בחוזקה. פלטתי צעקת כאב
והוא המשיך לזיין אותי, יותר חזק, יותר פראי. הוא רצה להכאיב
לי, הוא רצה לקרוע אותי ואני לא סירבתי. מנענע את ישבני כנגד
אשכיו העצומים.
"תזיין אותי", התחננתי, "אני רוצה..." ניסיתי לומר משהו, אבל
הכאב הקורע עלה, שורף בתוך ישבני. בכל גופי הרגשתי את הזין
העצום שלו, כמו זיין לא רק את ישבני אלא את כל גופי, את נשמתי.

הוא המשיך לדפוק אותי עד שנסוג וגמר לי על הגב בסילון אדיר של
שפיך.
התכופפתי לעבר אברו וליקקתי את הזרע החלבי, אחר-כך קמתי
וניגשתי להתרחץ.
המים היו לוהטים, מרגיעים. חשבתי על כל מה שהיה ובתוך תוכי
ביקשתי עוד. כיביתי את זרם המים, הוא עמד מולי, סובב בחזרה את
הברז והמים שטפו את שנינו. הוא היה ללא מדי המשטרה שלו.
בחוזקה הוא לפת אותי, סובב אותי עם הפנים אל הקיר וכך זיין
אותי, בעמידה. מצמיד אותי אל הקיר, גורם לי לנשק את החרסינה
ולפלוט אלף קללות של תשוקה.
הרגשתי אותו בתוכי, איך הוא יוצא ונכנס ומחורר אותי. רציתי
אותו יותר עמוק וסימנתי לו שאני רוצה אותו בהצמדת הישבן אל
איברו, סגרתי עליו את ישבני והוא ניסה לחדור לעומק, מכאיב לי,
מענג אותי. שנינו עמדנו מחובקים מתחת לזרם המים, הוא מאחור
ואני מקדימה, מוצמד תחת כוחו אל הקיר.
מזוין. נדפק. הוא השאיר אותי חסר נשימה, כורע על הרצפה,
כשטיפות המים נוקשות לי על הגוף.
קמתי, סגרתי את הזרם של המים, התלבשתי ויצאתי משם.
יותר לא ראיתי אותו, אבל מאותו היום לא שכחתי אותו. הרגשתי
אותו וזכרתי איך הוא זיין אותי אלף פעמים, קרע אותי כמו שתמיד
רציתי...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הקו הירוק היה
יותר ירוק לפני
החור באוזון


תרומה לבמה




בבמה מאז 19/10/04 12:06
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גיא גיי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה