בראשית ברא אלוהים:
הוא הבטיח לה עד לשמיים ואלוהים
אולי כי הוא חשב שהוא יכול להיות לה אלוהים
(קטני אמונה כמונו - אנחנו לא באמת מאמינים
בשבילנו אלוהים הוא רק ביטוי)
והיא אמרה לו: "לא, אל תבטיח."
והוא אמר לה: "אני מבטיח."
ואז
היא התחילה להאמין.

בראשית פרק ב':
את ההבטחות ששמעתי מהפה שלך אני
לא יודעת אם אני אמרתי במקומך.
וכמו בסרט מצוייר
דובבתי אותך.
אתה רק הזזת את השפתיים.

אשמות:
בין סערות רועמות
בזמנים אחרים
במקום שאפילו הנמרים לא עוצרים לחפש בו טרף,
עמד הוא וביקש את הסליחה שרק הוא יודע לבקש.
ובלי לומר מילה
השארתי אותו שם
כל כך לבד
כל כך הרבה אשמה
והוא אמר לי: "למה?"
ואני אמרתי: "כמה
עוד אפשר לבקש להשתנות?"
והוא אמר לי: "למה?"
ואני אמרתי: "כמה
עוד אפשר לבקש?"
והלכתי לחצות את ים הסוף.

ויקרא:
בימי חתול ועכבר
של רעמים שקטים ממים,
לא הסתכלתי אחורה
בחרטה.
וכמה שלא ניסיתי למצוא, ידעתי שאין לי עוד סיבה.
וקראתי: "מישהו יודע איפה מוכרים אובססיה בזול?"
וקראתי בלחש למוכר ולעצמי בבקשה:
"אולי תעשה לי הנחה? את הלב שלי תשאיר בחוץ?"
אסור דברים כאלה. אסור...

במדבר:
והייתה בי בת קול: "את, כן את,
צריכה אובססיה חדשה!
כי נגמר הדלק למכונית
והסטרטר מקולקל
והצ'וק לא עובד
וקצת הרבה קר בחוץ. אולי בעצם חם.
ועדיין אין לי שקט, אז לפחות בשביל
הרעש,
תשיגי לך אובססיה חדשה."
והלכתי לחפש את ארבעים שנות השינה.

דברים:
את לא באמת חייבת חטאים
   את רק צריכה טיפ טיפת חיים
       את צריכה לומר דברים על דברים חשובים

בסך הכל ביקשתי לי טוטליות מחודשת.
בים האי שקט הסוחף.
כאשר בלי לדעת אני אדמיין לי דברים בלילה
           
              אולי ככה היה לי יותר קל להירדם.