ענן שחור כיסה את פני הירח
פרחים פרחו, אדומים כדם
וכל מה שנשאר בזכרון
היה קול צעדיך על האספלט החם
חזק מכדי למות
חלש מכדי לחיות
שרוי בטמטום חושים מדבר
מצב שאין העין יכולה לסבול
האם זה כל מה שיש?
האם זה כל מה שהיה?
האם אי פעם היתה הזכות
לבקש יותר מזה?
ושנית נמצא, במצב משעשע
שבו עצם הקיום נראה מיותר
ושאלות, שהודחקו מתוך שפיות
חוזרות ועולות, כמו שדים מתוך השקט. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.