מילים ולחן :אביטל.   עיבוד:אסי ג'ון בוסה

אתה הובלת אותי, למקומות שם אין ירח
וזה לא הרגיש חופשי ,נהפך לצורך נפשי
איבדתי את עצמי, בצללים שהשארת לפני שהלכת
כל כך מהר נפלו השמיים עליי, מתישים אותי עד כמה שאפשר
וכמה שניגע, עדיין נמשיך להיפגע..

כשחשבתי איך לחיות ,הופעת פתאום, כמו מתוך חלום, שהיה לי

לא קשה להאמין , למישהו שאוהבים , אז מאמינים ומתים
בעניים עצומות , אולי לא רציתי לראות  ושוב לבכות
השקרים , הסיפורים, השאירו אותנו זרים אני במרומים
העולם הוא רק שבילים, והנפש מסע אז אחנו נוסעים, אבודים...

כשחשבתי איך לחיות, הופעת פתאום, כמו מתוך חלום, שהיה לי
כשחשבתי איך ליפול, היית רחוק כמו מתוך סיוט לא נורמלי

צעקתי משמיים, בכיתי מתוך ים ,וגם לא עזר, לא נשבר
ואולי זה רק אני , והכל סתם היה רק בראש של עצמי...

כשחשבתי איך לחיות הופעת פתאום כמו מתוך חלום שהיה לי
חייב לרוץ הכי מהר. לראות את הכל. לשקוע בחול, ואולי לחזור
אולי אני אחזור...