[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מאיה חורב
/
מלחמת הדף הלבן

המחסום הגדול שנקרא "דף לבן" הוא המחסום המפחיד מכולם,
איך עוקפים אותו, או יותר גרוע, איך ממלאים אותו?
איך ממלאים את הדף הזה שמשתמש בנשק הכי קטלני שיש לו להציע:
הריקנות
החללים הענקיים האלה שבהם מחשבותינו מתרוצצות ממקום למקום,
מחפשות מקום להתבטא בו, מקום להתממש בצורה הטובה ביותר.
וזה בעצם עוד נשק.
החרדה ממימוש שגוי, או אולי יותר נכון, מימוש לא ממצה, זה נשמע
הגיוני?
אז כותבים עוד שורה, ועוד שורה, וצריכים למנוע מהעיניים לקפוץ
לראשית הדף ולעשות את הדבר אותו כולנו מתוכנתים לעשות -
לערוך, לבקר ולהציב סטנדרטים שלעולם לא נעמוד בהם במסגרת
החיפוש אחר יצירת המופת שטמונה בנו
.
אבל בסופו של דבר הכל תלוי ברגש, וזה מה שאנחנו נכשלים להבין.
אנחנו יצירת המופת כי אנחנו מרגישים.
הדף הלבן הזה יכול להיות הסיוט הגדול ביותר או דרך מילוט
מופלאה.
שורות על גבי שורות שחוצות הרים וגבעות, חומות וגדרות,
והכי חשוב, את הקו הדק הזה בין המציאות לדמיון.
אז אני יושבת ומסתכלת על הנמסיס שלי ורואה שבלי לשים לב
הבסתי אותו - כתבתי עליו.
וזה לא משנה אם זו מילה אחת או מיליון. העיקר שאותן מחשבות
ואותם רגשות ימשיכו לזרום - שלעולם לא יעצרו.
הניצחון מתחיל מהנפת העט או ההקלדה הראשונה, לא מהאחרונה.
נעיז - ננצח, נתן לרגש סוף סוף מקום לביטוי.
נפחד - נפסיד, כי אין דבר יותר גרוע ממחשבה יצירתית שגוועת
בראשינו ללא כל ביטוי.
באתי לגייס צבא של לוחמים, לא, יותר גרוע, יוצרים!
אני מכריזה מלחמה על הדפים הריקים, על בדי הציור הבתוליים,
התמונות והסרטים שטרם צולמו והסימפוניות שמחכות להיכתב, כי
בסופו של דבר הכל מסתכם במשפט אחד שאמרו רבים וטובים לפני:
                          אמנות או נמות.

מי מכם יעיז להצטרף?







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אולי אני אמות
מחר, אבל לפחות
אני אדע שנשאר
זכרון קטן ממני,
שרק אתה קורא
עכשיו, והסיכוי
שמישהו אחר יקרא
את זה הוא קלוש,
אז שמע, ושמע
טוב.

היטלר היה
יהודי.


תרומה לבמה




בבמה מאז 15/10/04 23:28
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מאיה חורב

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה