זהו, הוא מת.
כמו שהוא הבטיח לי, אני עכשיו מכשף. הוא אמר את זה מזמן, שמגיע
לי להיות מכשף. הוא ידע שאני מוכשר למרות שאני שמאלי.
במועצה לא יאהבו את זה.
אני יודע שרובם עושים מבחנים בכל זאת. יש גם כאלו שמשתדלים
לעבוד עם יד ימין כדי להיראות ימניים. אני יודע שאני מספיק
מוכשר, כדי להראות שיכול להיות מכשף שמאלי. אני אהיה הראשון.
הוא אמר שיש לי סיכוי טוב.

בהתחלה כשהייתי שולייה זוטר הוא זלזל בי. למרות שאני זוכר בטון
הדיבור שלו שהוא רוצה שאתאמץ ולא אצא כשולייה, שרק מטאטא לו את
הבקתה. הוא ראה עד כמה אני חרוץ, לא עבר הרבה זמן והוא גם נתן
לי לעיין בספרים שזכר בעל פה ישר, הפוך ובדילוגים...

לפני שבועיים כשהוא היה על ערש דווי הוא קיים את הבטחתו משנים;
הוא אמר שמגיע לי להיות מכשף.
עכשיו נשארו רק מבחני המועצה. הוא אמר שהוא רוצה שאלך למבחנים
רק אחרי שימות - כי הוא לא  רוצה לשמוע את הדעות הקדומות של
המועצה בנוסח "מכשף שמאלי?!". ועוד הוסיף שדווקא לי יש סיכוי
יותר גדול מהשאר - אני חרוץ, וגם אם יגידו לי במועצה שאין מקום
ל"פגומים" ול"בעלי מום", אני אהיה מכשף!

במבחן הם ביקשו שאגרום לצפרדע תכולת עיניים לעופף עם הרגליים
כמו כנפיים.
הם לא ראו שעשיתי הכל עם היד ה "לא נכונה". עד שבסוף כשהנחתי
את יד שמאל על העין הימנית של הצפרדע שמעתי לחשוש, שריקה ומשק
כנפיים-רגליים. ראיתי שהם כתבו עם נוצת האווז הארורה שלהם משפט
קצר. נראה לי שנחרץ גורלי להיות שוליה - למרות ההמלצות המעולות
שלי מהמכשף בין עשרת הגדולים במדינה.

המבחנים הבאים עברו בהצלחה יתירה ואפילו לא גמגמתי לחש זה או
אחר. ראיתי בעיניהם הזקנות ומלאות דעות קדומות שאין לי סיכוי.
לאחר המבחן ניגשתי לדבר עם אחד הבוחנים הצעירים יותר, שאמר לי
"חוצפן! אתה שמאלי ואין מכשפים שמאליים בעולם!!!". הוא הגניב
חצי חיוך והסתובב מהר כל כך, שלא הבנתי את פשר החיוך. הוא
המשיך ללכת במסדרון המועצה, וגלימתו האפורה-תכולה, המעידה על
היותו מכשף מעל גיל 140, התנופפה ממהירות הליכתו. הוא נעמד
לרגע, הסתובב ופנה אליי. וכשראה את פניי הנפולות, ממרחק דקת
הליכה ממנו, צעק: "מזל טוב, אתה הראשון!"