מה תביא עמך
את שאתן לך
את שתיתן אמך
ועוד דבר מה
שמחכה לו אני
כמו ניצן לחמה
כמו חייל
לקץ המלחמה
כמו אדם מאמין
להבטחה
כמוני
לבשורתך

אל תירא
אין בי ציפייה
למקסמים מייגעים
או ציונים עילאיים
לא לניצחונות תקדימיים
או כיבושים מרהיבים
רק אל מלמוליך
בעריסה
נשימותיך
צחוקך
כל שאתה
זוהי בשורתך

על אדמתה הרכה
של אמך
היה זה הפרי שלי
שבשל וצנח
וזהו הנבט שלנו
שהולך ונפתח
אך במהרה תזקוף קומתך
ואז תהא היא
כולה
שלך
מעקב עד קודקוד
תפארת בשורתך

ובין אם תמלמל אותה בסתר
או תצעק אותה מגגות העיר
בין אם תרטיט את ההמון
או שהעולם יוותר אדיש
לי אתה תמיד
זריחת החמה
קץ המלחמה
הבטחה שהתקיימה.