עוצמת עיניים ונושמת,
חושבת מה היה יכול להיות אילו,
ואיך היה צריך להיות אחרת.
מי מבקש מה ממי
ולמה?
איזה צורה יש להכל,
ואיך מריחים את הכלום,
או את הריקנות.
מעניין אם הגיע תורי לחלום
או לשמוח.
וגם,
איזה צבע יש לאהבה?
ולפחד?
איך קובעים את החוקים,
ומי החליט ש"ככה".
מה זה שרע בטירוף
וכל כך טוב בשפיות.
למה דווקא יותר יפה לשים במסגרת?
ובעצם
מה הטעם בטירוף.
זה אמיתי בכלל, או חלום.
איך זה מרגיש בסוף?
ואיך בהתחלה.
ואולי,
הכל סתם
זמני ופשוט.
אולי כל היקום מתנקז
לשאיפה ולנשיפה,
ולרגע הזה שלפני
השאיפה
או הנשיפה.
אולי כל היקום נמצא באויר
שנאסף מכל קצוותיו
ונכנס עמוק לתוך הגוף.
ואולי, זה הכי הרבה שרק יכול להיות.
ואולי זה בעצם הכל,
וזה כל מה שצריך
כדי לחיות
באמת.
5/9/04 |