|
לך
כי אמרת לי ללכת
ועודני כואבת
את נשמתך,
חושפת את כל המילים
שהסתרת בלבך.
לך
אני חרדה
כוססת תקווה
מבין צפרני הטרף
שחרטו בבשרי
דמעות של כאב.
לא אתן
לכוחם של מילים
להלום בי עד תום,
ללכוד
את אהבתי
בשבי הבדידות. |
|
"כן, ככה. כן,
כן, זה טוב...
כן, ככה יותר
טוב. יותר
למעלה... לא,
לא, בעצם למטה.
עוד למטה...
עוד... עוד...
כן! בדיוק שם!
קצת ימינה...
זהו!!!"
"יא-אללה, כמה
בלאגן את עושה
בשביל לתלות
איזו תמונה
מסכנה!"
(מתוך ספר
הדיאלוגים
המפוברקים
המפוברק) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.