אף אחד לא יודע כמה קשה לתאר כאב לב
אף אחד לא יודע באמת איך להתמודד איתו.
כל שניה המוח מקרין לך איזה סרט של מה אם?
והכל נראה נפלא, אבל ברגע שהסרט נגמר יש פיצוץ וכל הכאב חוזר
לראש וממשיך להזכיר לך את הכאב, כאילו שיכולת לשכוח אותו.
הכאב מתעלק לך על הלב כמו עלוקה שמוצצת את כל השמחה מחייך
ומשאירה אותך ריק עם מחשבות נודדות.
וזה מכניס אותי לאיזה שורה של שאלות של למה?
למה אי אפשר לייצור עולם מושלם שכל הסובב בו שמח ומאושר
במקום לאכול את הלב על משהו שמעולם לא היה לך.
אומרים שהאהבה זה הדבר הכי חשוב בחיים.
בלעדיי אהבה אין משמעות לחיים.
אז איך זה שאני לא מצאתי אהבה ואני ממשיכה לחיות?
אולי בגלל שאני פשוט מנסה לשרוד בחיים הקשים האלה.
אומרים גם שכסף זה לא הדבר הכי חשוב בחיים.
אז למה אותי בירכו בכסף ולא במשהו פשוט כל כך כמו מישהו שיאהב
אותי?
למה אני צריכה לראות את אהבת חיי מנצל אותי בשביל זיון ולשמוע
אותו בוכה על "חברה" שלו שזרקה אותו?
למה אני לא יכולה לבכות לו ולהגיד לו מה אני מרגישה אליו?
אולי אני פוחדת להידחות ואולי לאבד ידיד אבל זה לא סיבה מוצדקת
בכלל.
אני צריכה ממך את הכוח לשרוד ואת הכוח להגיד לו מה אני מרגישה
כי בלעדייך אין לי סיכוי.
כל מה שאני צריכה זה עזרה ואז אולי אהיה מאושרת כמו כל העולם
לידי.
נמאס לי להיות מדוכאת ונמאס לי לבכות על משהו שלא היה לי
מעולם.
כל מה שאני צריכה זה סימן.