- "פסיבית מזעזעת שכמותך!"

אני בטוח שלכולכם יצא לשמוע ביטוי זה יותר מפעם אחת, אני רק לא
מבין מדוע הביטוי הזה נעשה כל כך שגור בפי רבים מאיתנו.
פסיביות זאת קללה? זה משהו שיש צורך להתבייש ממנו? האם יש מעט
פסיבים או שפשוט חלק מהם מתחבאים ולא מדברים על זה?

רבים מההומואים יגידו בגאווה ובשמחה שהם אקטיבים ושהם אוהבים
לזיין בתחת, סליחה על הביטוי, כאילו שזה איזה שהוא (כן, איזה
שהוא! ולא איזשהו) נכס גדול. בעוד שמעטים מהפסיבים יעשו זאת,
אולי יציינו את העדפתם במיטה ועם זאת יסמיקו קלות. בהמשך ישיר
מהפרק הקודם יש כאן קונפליקט בין הנשיות לגבריות.

"כולנו גדלים בחברה הטרוסקסואלית שנותנת כל הזמן חיזוקים
להתנהגות הטרוסקסואלית, ליחסי בן-בת, גבר-אישה. ההטרוסקסואליות
איננה רק התנהגות וזהות מינית, אלא גם שיטה חברתית וארגונית"
(Richardson, 1996). ועקב כך למרות היותנו הומוסקסואלים, כולנו
הפנמנו את המודל הזה. עכשיו הגידו לי, האם זה נפוץ שאישה תדבר
בחופשיות על חיי המין שלה? על פטישים קטנים פה ושם שיש לה
וכולי? לא נראה. לעומת זאת דווקא אצל הגברים זה מאד נפוץ, לא
רק, אפילו מומלץ שישתפו את כולם בחיי המין שלהם ושידברו על מי
הם זיינו וכמה הם זיינו ואיך זה היה מבלי לעשות לעצמם צנזורה,
ולפעמים הכנות הזאת פשוט דוחה.

חשוב לציין שיש אנשים הסולדים מהומוסקסואלים כי לדעתם הם נשיים
מאד, ונשיות בקרב גברים מבחינתם מאד מאיימת, וככל הנראה שכך זה
גם בקרב הומוסקסואלים. הרי רבים מההומואים היותר "גבריים"
מתרחקים מה"נשיים" יותר, משמיצים אותם, מפלים אותם לרעה ואפילו
מקללים אותם. את התופעה הזאת אפשר לקשר ישירות להעדפה המינית
במיטה, כי הרי פסיביות מיוחסת לנשיות.

כעת נחזור להיותה של המילה "פסיבית" קללה בפי חלקינו. מדוע
אני, פסיבי, אמור להתבייש בכך? במה אני פחות טוב מאקטיבים, הרי
מי עושה את כל העבודה השחורה? איבר מינו הזקור של מי נכנס
למערה חשוכה, לא מאווררת היטב והלא מי-יודע-מה היגיינית? לא של
הפסיבי, זה בטוח. בסופו של דבר כולנו חובבי בנים - האקטיבים,
הפסיבים, הורסטילים וחלק נכבד מהאוכלוסיה של המין היפה. וזה לא
משנה אם יש לנו כוס, זין, אם אנחנו אוהבים לתת, לקבל, או גם
וגם.    

אני אשאל אתכם עוד שאלה, מה היו עושים האקטיבים ללא הפסיבים?
יפה, כלום. אוננות הדדית זה אמנם נחמד (?) וגם מין אוראלי, אבל
סקס לא עד הסוף, זה לא סקס! כמובן שיש את אוהבי שני העולמות
שגם מקבלים וגם נותנים, אבל מה קרה ברגע שהם פוגשים אקטיבי? לא
תמיד יש את הנכונות להתפשר.

ואם לא הפסיבים, אז על מי היו אומרים "נושכי כריות"?! על מי?!

כפמיניסט אסכם את הכל בכמה מלים - שחררו את האישה, שחררו את
הפסיבים! תנו לנו לקבל בשקט, זאת זכותינו כמו שזכותכם לתת מבלי
שיעבירו עליכם ביקורת ומבלי שיצנזרו אתכם.

אה, כן, ופסיבים גומרים חזק יותר!

אז, שלא יעבדו עליכם.

נתראה בפרק 3.