|
הלב שלי נשבר
אני יודעת הכל עכשיו
וזה נגמר.
העיניים אדומות מדמעות
אך אני לא שולטת בהן,
והן זולגות.
הכר כבר ספוג,
והחדר מתמלא בממחטות נייר משומשות
אבדו לי לעד החלומות.
אין שום תקוות, אין ציפיות.
לא יודעת איך להמשיך הלאה
ולשם מה לחיות.
ליבי שבור לרסיסים
אותו לא ניתן עוד לאחות
רוצה להפיג את הבדידות
אך רק לכמה שעות...
הרומן הזה כבר עבר
אני יודעת הכל עכשיו
וזה נגמר.
מי יאמץ את נפשי הפצועה?
כבר מנחשת מה ארגיש כשתהיה לו חברה
אני אמות, אני אקיא
אני אקנא והוא ישכח אותי
הבעיה היא שכולם מתאהבים,
פשוט לא בי
אין שום תקוות, אין ציפיות.
לא יודעת איך להמשיך הלאה
ולשם מה לחיות.
ליבי שבור לרסיסים
אותו לא ניתן עוד לאחות
רוצה להפיג את הבדידות
אך רק לכמה שעות...
העולם כל כך אכזר
אני יודעת הכל עכשיו
וזה נגמר.
אולי עוד אפגוש אותו
אך לעולם זה לא יהיה אותו הדבר.
לא יודעת איך להניח לו
למרות שעבורו הרגשות הם בעבר
כל הכסף שבעולם לא שווה לי
אם אני לבד, עצוב לי וקר.
אין שום תקוות, אין ציפיות.
לא יודעת איך להמשיך הלאה
ולשם מה לחיות.
ליבי שבור לרסיסים
אותו לא ניתן עוד לאחות
רוצה להפיג את הבדידות
אך רק לכמה שעות...
אין שום תקוות, אין ציפיות.
רוצה להפיג את הבדידות
אפילו אם רק לכמה שעות...
4.9.2004
|
|
|
הבית של אחמד
מלא הפתעות,
רימונים ורובים
תלויים על כל
הקירות, 20
פגזים בתוך
סלסלה
ואחמד מכין עוד
מטען חבלה...
על מדף מונחות
פצצות מרגמה
כמה טילים מתחת
לאדמה
50 מרעומים בתוך
המקרר
עוד מעט פה מקום
כלל לא ישאר...
איזה בית יש
לאחמד, אחמד
אחמד אחמד אחמד,
איזה בונקר יש
לאחמד, אחמד
אחמד אחמד אחמד. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.