הדהוד שמך,
רוח נשימתך,
מגע שפתייך
ורעד לטיפתך.
רק אילו יכולתי לומר,
מה שעומד על כנו,
אילו רק הכל היה מותר.
שמך מהדהד ומחלחל אל מעמקי לבי,
שניה לאחר מכן הכאב עמי.
העצב העוטף את כל גופי.
רק אילו יכולתי לומר
והאם יום יגיע ויהיה מותר?
הדהוד שמך,
זוכרת בבירור את רוח נשימתך,
את מגע שפתייך ואת רעד לטיפתך...
אילו רק יכולתי לומר... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.