New Stage - Go To Main Page


היא אמרה שהיא לא תמות בשבילו, ולא תמות בגללו, היא אמרה שהיא
תמות רק בשבילה.היא לא רוצה יותר להסתובב בעולם מול פנים
ריקות, בלי רגשות, בלי חום, בלי אהבה, חיה מבחוץ מתה מבפנים,
אין כלום לחיות למענו.
היא לא רוצה יותר לחיות, אין בשביל מה, אין לה כבר עם מי לדבר,
כולם אותו דבר. אומרים זה יסתדר, החיים זה מתנה, אבל הם לא
מבינים שלה כבר אין חיים, היא מתה, מתה מבפנים.
זהו נמאס לה, היא החליטה שאין לה למה לחיות, היא נכנסה לחדר,
לקחה סכין, וחרטה על ידה, וחרטה וחרטה, עד עילופן חושים, עד
מותה. מכל החריטות יצא שם, שמו של אותו אחד שהיא מתה, בשבילו,
בגללו.
עכשיו היא במקום טוב יותר, ככה היא חשבה.
אבל המקום הזה, עדיין מלא בפרצופים ריקים, שבורים מאהבה.
והיא עדיין יושבת ובוכה, כי הוא לא שם, לא ליידה, זה שהיא מתה
בשבילו, בגללו.
ועכשיו החריטות כבר לא עוזרות, הן נשארות.
צלקות, צלקות על גבי צלקות, אין יותר מקום אחר לעבור אליו. הכל
דומם. אותו דבר, ועכשיו היא החליטה, שהיא צריכה להתמודד איתו,
לעמוד מולו, מול אותו אח שהיא מתה, בשבילו, בגללו.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 23/9/04 21:41
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אלינה גוסין

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה