מדן נריה / העלמות מסתורית |
היה בהם חן - שהראש לא קולט;
בריחוק הראוי תמיד היו יחד,
בפומבי, בגלוי, ובכלל בלי שום פחד.
כשהגיע זמנם "לצאת מהארון" ,
היה זה טבעי ולא סתם תמרון.
יום אחד נפרדו - פתאום זה קרה,
ללא שום סימן או אות אזהרה;
כשערה אחרונה - מראשו של קרח
נעלם האחד - ועודי מתייפח.
זעקתי בעוז את דברי ההספד:
"לאן נעלמת גרבי הבודד?!".
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|