קמתי עוד בוקר אל תוך הריח שלה משמיכת הפוך הצבעונית, התמתחתי
והלכתי לשטוף פנים. היא ישבה בסלון, קראה את הספר ה-'נבואה
השמימית' שהמלצתי לה. בזווית העין היא הבחינה בי וחייכה אל
עצמה. שמעתי את הקומקום רותח אז הלכתי לאיטי למטבח להכין לנו
נס. ריח מוכר של וניל וקינמון מקולקציית התה שהיא אספה בתורכיה
סחף אותי לנטוש את רעיון הנס בשבילי, הכנתי רק את שלה, זכיתי
בנשיקה רכה ועדינה בצוואר כשרכנתי להניח את הספל שלה על
השולחן.
הלכתי לקטוף לימונית מהעציץ. שמתי לב שהיא שמה כמה עציצים
חדשים בפינה. התרשמתי מהמרבד הירוק החדש וחזרתי לכוס התה שלי
אחרי שקטפתי מבט מתגרה מכיוון הספה. היא בטח הבינה שראיתי את
השתילים. בין ערבוב התה והרהור שטחי ב'מתי היא הספיקה לקנות את
השתילים', הצלחתי להירגע בתוך החיבוק שלה שהתקיף אותי מאחור.
התיישבנו בסלון, אני בנוחות על הכורסא הגדולה והיא בספה מולי,
עדיין מחייכת. נפלה החלטה ביני לבין עצמי שאפילו עם הפיג'מה
המבדרת שהיא לבשה היא נראתה מדהים. היא קמה להחליף אותה,
משאירה תלמים בשיער הראש שלי עם אצבעותיה הדקות.
היא חזרה לספה הלבנה שלה, שהתאמצה לשמר את חיטוב גופה במשך
הדקות האחרונות. רוח קרירה מהחלון גרמה לה לאחוז בספל בתלות
מסוימת, כמעט וקנאתי בו. הבטתי בה מתרפקת על האדים החמים,
מביטה בחלל כמאמתת את תפקידו. אחרי דקה ארוכה היא הישירה מבט
אלי,  הרגשתי את עצמי מתמוסס בתחתית כוס התה שלי ביחד עם
קוביית הסוכר. העיניים האלו... חילצתי חיוך מאופק למדיי כאשר
היא התיישבה לידי, לא הצלחתי להשפיל את עיניי. היא נשקה לי
והלכה לעבודה.
רק לך, אהבה בלי שום מילה, לאחת שמתאימה.


מי היא?
http://stage.co.il/Stories/353695
...