קץ חשון הבקרים מה עתה אפורים
עגומים, רוטטים שבעתיים קודרים
ערפילים כצעיף על ראשי ההרים
ובהם עוד ראיתי פניך
אז מטר של טיפות את הארץ מילא
גם הגשם שובב בשלולית לו דילג
ובזרוח השמש חמים ועולז
בשלולית נשקפו לי פניך
והיית הכל והיית לא כלום
וממך בחשוון לא נותר עוד מאום
וכששב ועלה יום סתוי ועגום
שכחתי מראה פניך... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.