עם שקיעת השמש מקבלים השמיים גוון ורדרד שמח, כאילו השמש לקחה
אסיד והלכה לחגוג מעבר לאופק. לעומת זאת, איריס שהייתה יוצאת
בשעה זאת לעבודה הזכירה יותר גופה שחבורת נקרופילים חגגו עליה.
כל יום בעלה היה מסיע אותה לצומת, חמושה בריח של מבשם אויר
זול, נפרד ממנה במצמוץ עיניים, שכבר שנים לא היה בהן שום הבעה
חוץ מהמבט המזוגג שכה הולם מכורי הרואין, וסטירה מצלצלת.
העצמות השבורות וההתמכרות, מתנה מבעלה הסרסור, וגם הבת שהלכה
בעקבות אמה כבר בגיל 12 לעסוק במקצוע העתיק בעולם- גרמו לה
מזמן לזנוח כל תקווה לעתיד טוב יותר.

אותו חורף יצא גשום במיוחד, ואיריס עמדה כל הלילה מתחת לגשם
בלי עבודה, ריח של פרווה רטובה נדף ממנה והיא חשבה על המחר.
היא ידעה לחזות כמו צוענייה עם כדור בדולח את מה שיקרה לה מחר:
בהתחלה בעלה יכה אותה נמרצות על זה שלא הביאה כסף (היא רק
קיוותה לשמור על חמש השיניים הנותרות), ואז עם קצת מזל היא
תתעלף לפני שיגיע הקריז. עם כל המחשבות שהעיבו עליה היא לא שמה
לב איך רכב לבן יצא מעבר לפינה ועצר לידה, ורק כשהנהג פתח לה
את הדלת היא התעוררה וקפצה פנימה בלי לחשוב פעמיים כדי לברוח
מהגשם. הנהג היה נער ג'ינג'י שנראה קצת חיוור וחולה, אבל
איריס, שהחזיקה מעצמה מקצוענית, לא הנידה עפעף.

היא התחילה לשלוף את הקונדומים מהחזייה ושאלה "נו, חמוד, מה בא
לך?". הוא לא ענה והם המשיכו לנסוע עד שהוא עצר בסמטה חשוכה.
הבחור דומם את האוטו, הפנה את ראשו אליה ובקול רך/מזמר/מלטף
אמר, "איריס, אני יודע שזה יישמע מוזר, אבל אני המלאך השומר
שלך, ואת הורסת לי את הקידום!". איריס, שכבר התרגלה לתמהונים,
רק חייכה והתחילה לזמר את התעריפים שלה כדרכה עם כל הלקוחות.
הבחור חייך כשסיימה וכאילו לא שמע אותה המשיך.

"אני לא אמור להופיע כך סתם, אבל את הורסת לשנינו את החיים. יש
לך שתי אופציות. הראשונה, שתצאי מהבוץ הזה ותתחילי לחיות כמו
בן-אדם. והשניה, שתמשיכי באותה הדרך וכך תהרגי את שנינו תוך
זמן קצר." איריס, שהייתה בין 20 הילדים המבטיחים של גן הילדים
המחתרתי של צילה, התחילה להראות סימני הבנה ומיהרה לשלוף.
"בקשות מיוחדות יעלו לך אקסטרה" (את המילה "אקסטרה" היא למדה
מקריאה של עטיפות הקונדומים והייתה מאד גאה שהיא יודעת קצת
אנגלית). אבל הצעיר רק נאנח ונד בראשו. "קחי, זה בשבילך" הוא
הושיט לה מזרק, "זה יסדר לך את החיים". איריס, שידעה בדיוק איך
זה יסדר אותה, חטפה את המזרק במהירות. אחרי ש"המלאך" שלה הוריד
אותה במקום ממנו אסף אותה, היא רצה לשיחים, התיישבה על הבוץ
והכניסה את המזרק במיומנות של אחות ראשית ב"תל-השומר" אל
הוריד. 'כן , אין ספק שהוא מלאך' חשבה איריס לפני שאיבדה את
ההכרה.
בעלה, שהוזעק לזהות את הגופה, רק ירק על הריצפה וסינן,
"הסתדרה, השרמוטה".