אולי לפני כמה שנים שהייתי ילדה אנשים יכלו לצפות ממני לחשוב
כמו שילדה חושבת...
אבל עכשיו ולדעתי מוקדם מידי איבדתי אותה... אולי שחושבים על
זה היא אף פעם לא הייתה שייכת לי היא הייתה שייכת לילדה הקטנה
עם התלתלים...
אבל עכשיו אני ילדה גדולה עם תלתלים ואף אחד לא יכול לבוא
ולתלוש אותה ממני. ולא הכל קשור לסקס ולא בזה מדובר, מדובר
בחשיבה שלי דברים במוח שלי התחילו להתפתח ואני לא יכולה לחשוב
כמו ילדה קטנה ואני לא אוהבת את זה, אני רוצה את זה חזרה, אני
דורשת את זה חזרה ואם זה כרוך בכך שאחזור להיות ילדה קטנה עם
תלתלים אז אחזור להיות ילדה קטנה עם תלתלים שכולם מנשקים כי
היא חמודה ויש לה נמשים. אם הייתי יכולה לחזור אחורה הייתי
משנה הרבה דברים אחד מהם זה לגרום להורים שלי לאהוב אותי כי
כשאיבדתי את זה הם הפסיקו לאהוב אותי... אולי הם אף פעם לא
אהבו אותי כי כל מה שהייתי בשביל אבא שלי זה הצגה בפני המשפחה
שלו, ובשביל אמא שלי מקור גאווה לשפה הנקייה והמצוחצחת שלי
למילים הגבוהות שלימדה אותי שעות. הייתי משחקת יותר ויוצאת
החוצה לאוויר הפתוח, הולכת יחפה, גולשת במגלשות, אוכלת הרבה
גלידה, רוכשת חברים רבים ואולי, אם חושבים על זה, לובשת ורוד,
שמה לק ונהיית פרחה מין השורה מאשר הילדה ה"מוזרה" שלובשת שחור
מסתובבת עם החברים שלה בכל מיני מקומות שבוודאי סוגדים בהם
לשטן מעשנים סמים ורוצחים חתולים.
ואם אני רוצה להיות פרחה מה זה עושה אותי? שטחית? יכול
להיות... כי נמאס לי מהיחס הזה! נשברתי! אני לא מסוגלת להמשיך!
אני צריכה לחזור להיות ילדה קטנה! למצוא את האבדה שלי! אני
רוצה למצוא אותה! מתי היא ברחה? לאן היא נעלמה? תחזירו לי את
התמימות!