New Stage - Go To Main Page

מיכל שני
/
הבחירה

אני יושבת, מחשבותיי נמצאות במקום אחר לחלוטין.
מדהים איך אנחנו יכולים לנתק לפעמים את הגוף מהשכל, או אולי
מהנפש?
מעניין אם זה היה אותו דבר אם הייתי מביעה את מחשבותיי בקול.
לא שיכלתי כרגע.
לעיני רוחי חלפו שלוש השנים האחרונות. שנים רוויות ועמוסות
מידע חדש וישן.
מלאות חברויות אמיצות ותומכות. בל נצבע זאת בוורוד, היו גם
נפילות...
היינו חבורה של אנשים שונים לחלוטין, מרקעים שונים, צורות
חשיבה שונות, שנרתמו יחד למטרה אחת. תמכו האחד בשני ברגעי
משבר, היו שם לשמוח האחד בהצלחתו של השני ולחזק בכישלונות
האחר.
נכון, הייתה גם תחרות, אך היא הייתה זו שדחפה אותנו, לא כזו
שזורקת את שותפיה לצד אלא מריצה אותם קדימה.
והנה זה הסתיים.
נשארו רק החברויות.
נגד עיני עוברת תמונתו של האיש היקר שיושב בחוץ כרגע, לא מבין
לאן נעלמנו. אם הוא היה פה, אולי זה לא היה כל כך טכני ולא
הייתי נאלצת לחשוב על דברים אחרים.
אבל אני כאן עם ההוא שעשה את הבחירה, גם בשבילי, אני זו ששמתי
את האפשרויות על הכף.
לרגע חשבתי שאולי זו הייתה טעות, כשהבנתי את משמעות הבחירה
שנעשתה הבנתי שבכל מקרה החברות הזו לא הייתה מחזיקה מעמד ללא
המסגרת שנשברה, מכורח המציאות.
גמר.
נגמר.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 11/10/04 2:38
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מיכל שני

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה