קיוויתי להמשיך לטפח את מחלתי הסודית,
קיוויתי לשמר את תסמיני מחלתי הדמיונית,
רציתי להמשיך ולשכב חסר אונים,
נתוך רק לחסדייך ולחסדי האלים.
פירפרתי לי בעונג ופחד ונדפתי צחנת רקבון,
הלמות ליבי הדהדו כתופי מלחמה טרם האסון,
עיניי אמרו השלמה עם הגורל האכזר,
גופי כבר ציפה לחזרתו אל המקום המוכר.
אך לפתע חלית את ונתת בי מבט
שהכריח אותי על הרחמים לוותר ואיתך להישאר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.