במשך 10 דקות , בין שתים לארבע , תליתי כביסה .
פתאום עברה שכנה שמזמן לא ראיתי עם ילד קטן בידים , אז נופפתי
מתוך נימוס לשלום מהמרפסת שלנו , והיא התחילה ללכת לכיוון שלי
וזה הזכיר לי את האנשים האלה שאתם לא ממש מתים עליהם ולא ראיתם
אותם מזמן ואתם פוגשים במקרה ושואלים אותם מה נשמע ? , והם
מתחילים לספר..... ולספר....
בכל מקרה, היא סיפרה לי שהילד הוא הבן של יוכי ועשיתי פרצוף
מתפלא ואמרתי שהוא ממש דומה לה והיא התלהבה ואמרה שזה מה שכולם
אומרים  , ותאמת , אין לי מושג מי זאת יוכי...
נכנסתי להביא עוד נגלה של כביסה והיא כבר נעלמה. ופתאום עבר
מנקה הרחובות הזקן , שניקה את כל עלי הסתיו שהיו על הריצפה
והוא פתאום נעצר , וחייך אלי וכמובן שחייכתי בחזרה , ורק אז
קלטתי שאותו בן אדם מנקה לנו את הרחוב מאז שאני בערך בת 4 אם
לא לפני , והוא בטוח יודע מי ההורים שלי וזוכר אותי עוד כשהיתי
בוכה להורים שלי בדרך לגן , ואף פעם לא אמרתי לו שלום.
ממש מחשבה משונה , אני רואה אותו חולף כל כמה זמן עם פח ומטאטא
ולא שמתי לב שאני בעצם מכירה אותו שנים.
אז החלטתי שפעם הבאה שאני אראה את השכנה אני אשאל אותה מי זאת
בכלל יוכי ובפעם הבאה שאני אפגוש  את המנקה  אני אומר לו שלום
, מה שלומך? ואקווה שהוא לא יתחיל לספר ... ולספר....
וזו היתה הפעם הראשונה שנהנתי לתלות כביסה , ואמרתי לעצמי לא
לספר על זה לאמא שלי כי אז היא תגיד , שלעשות כלים זה אפילו
יותר כיף....