[שעת צהריים. רחוב מרכזי בעיר גדולה. קולות ירי. שוטר ופורץ
בחילופי אש. שניהם מזיעים, שניהם מפוחדים, שניהם מסתתרים יותר
מאשר יורים]

"אני לא בנוי לזה, אני לא בנוי לחרא הזה"
"למה ניסיתי? איך חשבתי שהפריצה הזאת תצליח?"
"אלוהים, אני לא רוצה למות. אני חייב לעצור את הבן-זונה"
"בשביל לעוף מפה, אני חייב להרוג את הבן זונה"

[חילופי אש]

"תקשיב! אין לך איך לצאת מפה חי, זרוק את האקדח ונמצא פיתרון"
"אתה תמות הרבה לפני שזה יקרה!"

[השוטר מתרומם, רץ לכיוונו של הפורץ, קופץ על מכסה מנוע מחליק
עליו ומסתתר.
ברקע שומעים את יריות הפורץ מנסה לחסל את המטרה]

"אין לך לאן לברוח!"
"מה ההבדל ביננו? חוץ מהבגדים? שנינו עומדים למות"

[השוטר עוצם עיניו, מחזיק בידו שרשרת צלב, ממלמל תפילה קצרה]

"עומדים למות, חזיר, למה השתתקת? הבנת רק עכשיו?"
"אני סופר עד שלוש! אם לא תצא אני אהיה חייב לפגוע בך"
"אתה לא מפחיד אותי, חזיר"

[הפורץ מרים ראשו ויורה שני כדורים, בלחיצה השלישית לא נשמעת
יריה, פני הפורץ משתנים לרצינות ותמיהה, גם בלחיצה הרביעית
והחמישית אין קול נפץ]

"אחת, שתיים..."
"אני אחסל אותך!"
"שלוש!!!"

[השוטר קופץ ממקומו ומתחיל לרוץ האקדח בידו, הפורץ נעמד האקדח
הלא טעון בידו, השוטר משחרר יריה, הקליע חותך את האוויר]

"תמות, תמות, תמות, אוי, בבקשה שימות"

[הכדור חודר לצווארו של הפורץ, שפריץ דם ניתז על המדרכה, הוא
נשאר עומד, פרצופו המום ומופתע, השוטר סוחט את ההדק שוב ושוב
לחינם, אין יותר קליעים בכלי]

"למה אתה לא מת? תמות כבר"

[השוטר מגיע אל הפורץ בריצה ובתנופה חובט בו עם קת האקדח,
הפורץ מתמוטט, דם רב עוטף את המדרכה. השוטר נופל על בירכיו
בוכה]

"שמישהו יזמין אמבולנס!! מהר!"