"גברת אני מבקש ממך בפעם האחרונה לעזוב את המקום!"

[אישה בעלת מבנה גוף בהמתי עומדת במרכז החדר מיון וצועקת בקולי
קולות,
הרופאים רומזים לשאר המאבטחים לעזור במאמצים להרחיק אותה]

"הרופא? הוא יושב כמו מלך בחדר שלו עם המזגן הזה שלו! בן-זונה!
ואני מתה פה מחום!"
"גברת זו הפעם האחרונה שאני מזהיר אותך, תעופי החוצה!"
"מה?!? תעופי? מי אתה בכלל? תראה את אמא שלי גוססת מחום, המוות
שלה יהיה על הראש שלך!"

[האישה מצביעה על אישה מבוגרת באחת המיטות, הזקנה ניראת
מבולבלת, אבל בריאה]

"גברת תזהרי ממני!"

דממה

"למי אמרת תיזהרי?!" הבעל הגיע מחדר ההמתנה בדיוק בזמן לשמוע
את המאבטח.
"אדוני אני מבקש מכם לעזוב את המקום"
"לבחורה הוא אמר תיזהרי?" הדוד, גם הוא מחדר ההמתנה, שמע את
הבעל צועק.
"אנשים זה חדר מיון פה, הרופאים צריכים להתרכז"
"אתה רוצה שנזיין לך תצורה?"
"תזיינו לו, הבן זונה מאיים עליי, עליי!"
"ניראה לי באמת שמגיע לו" הסבתא הזקנה הבינה את המתרחש.
"מי שאל אותך זקנה? את מוכנה למות בשקט?"
"מה אתה מטומטם? "

[הבעל, אדם גדול מימדים וכרס, מכה במאבטח ומשטיח אותו על
הריצפה, דם זורם לו מהאף]

"כל כך נשבר לי מהעבודה הזאת" ומאבד את ההכרה.
"מישהו מוכן להזמין אמבולנס?"

[קולות סירנה, אמבולנס חונה מחוץ לחדר מיון, מתנדבי מד"א
מגיעים בריצה]

"בואו מהר, נמאס לו מהעבודה!"

[אוספים את הבחור]

"קדימה אין זמן, צריך להגיע לבתי החולים"
"אדון פרמדיק, אנחנו כבר בבית החולים..."

[חושב]

"אחות, משהו יודע איפה הוא גר?"
"פרישמן 15, הוא יהיה בסדר?"
"אנחנו נעשה כל שנוכל, קדימה חייבים למהר לפנות אותו"

[מפנים אותו לביתו]

"מישהו מוכן לקרוא לאמבולנס חזרה? הזקנה מתה ואין לנו איך לקחת
אותה הביתה"