אני מרגיש כמו דמות בתוך משחק מחשב חסר ערך,
3 פסילות, רובה ביד - יוצאים לדרך!
אני רץ ורץ, בכל הכוח, בין שבילים ארוכים,
אוכל הפתעות, נתקל במוקשים.
מציל חברים, הורג אויבים,
מאבד כוחות, לעתים גם חלק מהחיים.
אחרי כל שלב יש בונוס או קוד,
הרובים נועדו כדי לגרום סבל ובעיקר - לשרוד.
הכל מתוכנן מראש, ע"י מישהו כל-כך מתוחכם,
אם חושבים על זה, זה לא כזה פשוט לבנות עולם.
ואני ממשיך לרוץ, מתעייף - אבל לא מוותר,
מוכרח להגיע למטרה מבלי להישבר.
ולפעמים מישהו בא כי משעמם או יותר מדי טוב,
ומכבה לי את המשחק, הרבה לפני שהגעתי לסוף.
לעתים אני נפסל כי הפסדתי בקרב נגד אויב,
נגמרו לי ה-3 פסילות, הלך עוד משחק מחשב.

רק חבל שמשחק תמיד אפשר לקחת ולהתחיל שוב,
ובן אדם שהלך כבר לעולם לא ישוב!

:(