זה התחיל לפני אלפי שנים
בימים שחלוקת התפקידים בין המינים הייתה ברורה לכל הצדדים.
לכל אחד מהמינים הייתה מומחיות
ולצרכי הישרדות פיתחו זו בזה וזה בזו תלות.
הגברים יצאו לציד ורצו ביערות,
חיזרו אחרי הטרף ושבו לעת ערב.
הנשים בעורף נותרו, בישלו מאכלים,
טיפלו בילדים וליקטו יבולים.
עברו השנים והשתנו פני הדברים.
החברה המערבית המודרנית היא לא חברה של מלקטות וציידים,
אלא תוהו ובוהו של כל התפקידים.
הגברים הפכו לרגישים, ובמקרים קיצוניים אפילו לצמחוניים.
לא עוד ריצות ביערות ובחולות,
אלא לכל היותר ריצות בחדרי כושר על המסילות.
הגבר המודרני לבשר ניגש בסכין ומזלג
ובוודאי שבשביל להשיג מזון לא מוכן להיהרג.
האשה המודרנית היא קצפת אמיתית,
לא עוד אותה אשה תלותית.
אשה עצמאית, משכילה, עם קריירה משלה ושלל תחומי עניין.
כדי לנהל היטב את הזמן, לא מסתובבת בלי יומן.
אשה שכזו, שיודעת להבחין בין שחור ללבן,
תעדיף בן זוג שיהיה לה לדובדבן על פני בן זוג עם כשרון ציד
מנוון.  
רק אם ניחן באותה התוספת שאותה "תתפוס"
את ליבה יצליח לכבוש...