New Stage - Go To Main Page


את יכולה, לעצום את העיניים,
אני אמשיך להילחם כאן בשבילך.
זה קצת מוזר, שאנחנו כבר לא שניים,
פתאום כשמישהו קם, ומחליט שהוא הולך.

להתנתק מהמציאות ולא לסבול,
אני לא יכול, להגיד שעובר.
כי זה כמו למות בסתיו, צריך לנבול,
פתאום זה הכל... ואותי זה שובר

שאת עם עצמך, רואה אותי סובל,
למעלה בשמיים...
עם עצמך, זה קצת מוזר
כשמישהו אומר שאת, יכולה,
לעצום את העיניים והולך...
את יכולה, אני נשאר, נלחם כאן בשבילך.

את יכולה, לא לדאוג שזה יכאב,
אני עושה הכל כדי שלא יכאב יותר.
וזה נכון, שהוא אותך כל כך אהב,
פתאום שזה נגמר, ורק נשאר לי לוותר.

להתנתק מהמציאות במקום לסבול,
אני לא יכול, להגיד: "זה עובר".
וזה כמו למות בסתיו, צריך לנבול,
פתאום זה הכל... ואותי זה פשוט שובר

את עם עצמך, רואה אותי סובל,
למעלה בשמיים...
עם עצמך, זה קצת מוזר
כשמישהו אומר שאת, יכולה,
לעצום את העיניים והולך....
את יכולה, אני נשאר, נלחם כאן בשבילך.

את יכולה, לעצום את העיניים,
אני אמשיך להילחם.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 20/9/04 12:04
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נועם גונן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה