שוב ימי המיקלט חוזרים
מוצא ת'עצמי שעות מעביר בכיף שלי מול הלונגים
מפיל ראשים בקצב,
אבל בקצב הזה אני אגמור מהר מאוד,
הנה באים חברים
ושוב אנחנו מתמסטלים מפילים כמה ראשים
ולא הכי מתרגשים,
באסה רק שכולם חוששים,
שכולם פוחדים מה"קרטונים" הכחולים
שיכולים להרוס לנו ת'חיים או שאם הגענו למצב הזה
הם כבר הרוסים
לא נותרה לנו דרך מילוט כי מפחדים
שמרוב פחד כל הזמן צוחקים כל הזמן מכייפים כדי להרוס לאחד אחר
את היום, את הסטייל, את הכייף.
נמצא במקלט ולא מוצא רוגע,
תקוע בתוך בטון עמוק מתחת לחול.