אישה? ילדה?
אולי תינוקת בהסוואה...
זקנה שכבר עברה חיים שלמים?
גוף אחר? חיים אחרים?!
מה אני? מי אני? למה אני?
אולי קטנה מכדי להבין את זה...
אולי עברתי יותר מדי, שכבר אין כוח להבין...
אולי הבנתי את הכל מזמן ואני פשוט לא מחפשת במקומות
הנכונים...
אולי ילדה קטנה? זה מה שאני בעצם...
אבל עברתי יותר מדי...
למה אני לא מוצאת את עצמי?!
אולי אני אוהבת יותר מדי...
מסוממת מהחיים... לא מוצאת את האהבה האמיתית...
יש יותר מדי אמיתיות...
מנסה לקוות שהפעם זאת לא אהבה...
שסתם נדלקתי עליו... על היפיוף הזה...
כי אם זה אהבה וזאת אהבה...
מה אני רוצה?!
בוכה... לא יודעת על מה ועל מי...
רוצה לפעמים חיים שקטים...
בלי אטרקציות, בלי שגעונות...
רוצה להיות בבועה קטנה של עצמי... עם מיטה ואוכל של אמא...
זאת אני... ילדה קטנה... כמו שאהובי אמר לי...
ולא הבין עד כמה הבנתי את זה...
זאת הבעיה... שאף אחד לא מבין אותי ואת מה שאני רוצה...
ועד שאני מבינה משהו פשוט באים והורסים לי הכל!
כאילו מבלבלים אותי בכוונה...
בלי אופי? אולי עם יותר מדי?!
אולי אני זאת אני אבל לא נותנים לי אוויר בשביל להבין את זה?!
אנשים מסובכים... אולי אלה הם שמסובכים? מנסה לקוות...
מנסה למצוא את הדרך באפלה כשסימני דרך שגויים מנסים לכוון
ולהטעות אותי...
מנסה ולא הולך...
רוצה להאמין באהוב אחד... באהבה אחת...
רוצה להאמין ביכולת שלי להאמין...
לא רוצה לפקפק במחשבות של עצמי...
רוצה שקט נפשי... שקט שלי...
לחיות עם עצמי את החיים שלי... לא להתבלבל יותר מדי...
רק כשצריך...
לאהוב תמיד... אבל להבין...
לחיות מול ים פתוח... בלי סוף...
להרגיש את האוויר... ואת השחרור שצריך לפעמים...
לפחד... לשמוח... לכעוס... להיות עצובה...
להרגיש... ולהאמין במה שאני מרגישה...
לאהוב אנשים... כמה שפחות שנאה...
כי שנאה זה דבר רע... יש רק אחת שאני שונאת...
ואין סיבה לשנוא... רק אהבה...
רק היא תנצח...
אוהבת את כולם... אהבה שונה, אבל אהבה...
כמעט את כולם...
אנשים שראויים לאהבה...
אהבה גם אליו... אהבה לאהובי...
סוגים שונים של אהבה...
לאנשים אחרים... שונים...
אנשים יפים.
אוהבת תמיד... אוהב לנצח...
אישה של אהבה...
כבר לא ילדה.
אוהבת ואולי גם אהובה.
מקווה... חזקה יותר...
מאמינה...
רוצה להאמין ואני גם אצליח.
חזר אלי הכוח לחפש...
הכוח לאהוב...
באתי... הלכתי... חזרתי...
חזרתי מאהבה...
ממקום אחר שבו חיפשתי את עצמי.
ובדיוק באותו מקום הבנתי...
שלעולם לא אצליח למצוא...
כולנו נשמות אבודות של מישהו שמחפש.
אף אחד לא יצליח למצוא אותן... אף פעם...
לפחות לא את של עצמו.
החיים הם המכשול הכי גדול שלנו.
אף אחד לא הצליח לעבור אותם ולהשאר בחיים.
גם אני לא אצליח... לא מוצאת את עצמי.
אולי גם לא רוצה... אוהבת את כולם...
זה מבלבל... זה מסובך... זה יפה...
כיף לי לאהוב.
רוצה להמשיך במסע של אהבה...
בחלום.
זאת אני... אישה מאמינה.
אישה אוהבת...
כבר לא ילדה.


נכתב בסערת רגשות מוזרה ביותר... אולי ילדה, אולי אישה...
נראה לי שאני אף פעם לא באמת אדע... מה אני ולמה הכוונה.


26.8.2004