לרגע אחד הוא הבין באמת את המשפט הזה מהשיר שהוא אוהב. זה לא
שבעבר המשמעות הייתה נסתרת. הוא מחזיק מעצמו בן אדם חכם ולכן
הסביר את זה לעצמו פעם והבין מיד בלי יותר מדי שאלות. אבל כעת
הוא חווה את זה, וזה יותר מלהבין, זה להרגיש. הלב תמיד חזק
מהשכל. את זה הוא לא ידע.

הוא נזכר בה, איך היא נגעה בו בלי ידיים, איך הביטה בו בלי
לשים לב. הוא ידע שהיא לא תהיה שלו מההתחלה, וזה כאב, הוא ידע
שמתישהו יצטרך להפסיק וזה כאב יותר. הוא נהנה לאהוב אותה, עם
כל הסבל והכאב וכעת כשהחליט להפסיק כי הבין שאין בזה היגיון או
מוצא זה הפסיק לכאוב, זה הפסיק הכל.
כבר במשך כמה חודשים הוא מסתובב בלי מעש, עובד וישן, אוכל
ועובד, ישן ואוכל, אין הרבה שינויים, זה לא שפעם היו אבל עכשיו
גם אבדו התחושות, אפילו ריקנות, עצבות או כעס אינם, רק ריקבון
מתמשך ומסריח.

אז הוא נכנס לאמבטיה, פתח את המים החמים, מילא לו חצי גובה
ובדק עם היד אם זה לא חם מדי.
הוא נכנס ערום ובידו סכין גילוח ששלף מהמדף, הוא הסתבן קצת אבל
התייאש ואז חתך, הדם התגלש לו במורד הזרוע, שניה לפני שהגיע
למרפק נשמטה היד וצללה למים. הוא חייך.

"You bleed just to know your alive"
Goo goo dolls/iris