מלא מבחוץ, אך אם תקיש קלות תשמע כי חלול מבפנים, ריק...
אפילו האוויר לא מגיע למקומות נידחים כאלו.
צל, אין לי,
רגשות גם כן,
מחשבות, אין מה לדבר עליהן בכלל, מושג כזה לא קיים בלקסיקון -
שגם אותו אין לי.

אך מבחוץ הכל מלא, יש לי עיניים, שפתיים, אף וגם גוף,
מה בסה"כ ביקשתי? קצת רגשות? לחוות מכל רגש מעט, להבחין בין
טוב לרע? לבכות? לצחוק?
פניי מעולם לא ידעו חיוך, פניי מעולם לא ידעו בכי.
אך יש לי שפתיים, יש לי עיניים, יש לי גם אף...
איך משתמשים בשפתיים - איך לומדים כיצד לחייך עימם?

חלול, חושך, נשמתי יצאה מגופי לכמה שניות כדי שתוכל להביט
פנימה בצורה ברורה יותר.
הכל פתאום חשוך, הכיצד הגיע לשם החושך?
כבר לא חלול, את החלל מילא החושך-אך ניסיתי אותו לגרש, לסלק
אותו, הוא העיק לי והוא אט-אט החל מעכיר את פניי.
ניסיתי לגרש אותו באמצעות תנועות פיזיות, ריחפתי מעל גופי
ניסיתי להיכנס חזרה אך החושך לא אפשר לי, הוא מילא את כל גופי
בו וחסם כל אפשרות כניסה. העיניים נעצמו, ידיי נשמטו, ניסיתי
להילחם בחושך, והרגשתי צמרמורת איומה. האם יכול להיות כי אני
מרגישה רגש אנושי, האם יכול להיות כי זהו כאב?
חושך...
מה בסה"כ ביקשתי, להרגיש רגש אנושי...