[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







יפעת אאאאא
/
סיכום שנה

לכל האנשים שלי


איך אני אמורה לדעת?
מה פה אמיתי ומה לא? אה? תגידו לי... מי יושב איתי ומדבר איתי
כי הוא רוצה? מי מקשיב לי כי זה מעניין אותו? מי מחבק אותי כי
זה עושה לו טוב לראות אותי צוחקת? מי מחזיק אותי בעולם הקר
והאדיש הזה רק בגלל שיהיה לו קשה אם לא אהיה פה?
חבל שאין לי מאזניים, הייתי בודקת מי באמת חבר "כבד" שבאמת כאן
איתי, שאין לו כוונות נסתרות, שלא איתי רק כי הוא צריך שאני
אחזיק אותו למעלה ולא אתן לו ליפול.
את- שאת הכל נתתי לך, שכל יום בשנה לא נתתי לך ליפול, שכולם
שנאו אותי, שכולם קיללו אותי רק בגלל שרצו אותך, ואני, אני
הייתי זאת שהכי עוזרת לך, זאת שתמיד הייתה שם, זאת שניגבה לך
את הדמעות היפות שלך, זאת שהרגישה כל כאב בגוף שלך והבינה כל
מחשבה מלוכלכת שחשבת, את, את הלכת הלכת ראשונה והותרת אותי
לבדי, לבד כמו איזה כלב שהיה לך וזרקת לרחוב, וזה בגלל שלא
אכפת לך? או בגלל שעכשיו יש אנשים חדשים? להיות המובן מאליו
שלך, זה הדבר הכי נוראי שעשיתי השנה.
את - שכל החיים שלי היית הצל שמחזיק אותי, שהיית יותר חזקה
ממני, והסברת לי שאף דמעה שלי לא שווה אף אחד בעולם המסריח
הזה, את - שאכזבת אותי, שקינאת בי, שהקטנת אותי ובאותה הזדמנות
גרמת לי להרגיש שאני זאת שמקטינה אותך, את שנתת לי להרגיש שאני
חייבת להיות רק איתך כל דקה בשנה, את שהתרחקת ממני כל כך השנה
ואני אפילו לא יודעת באשמת מי, אבל את- את כאן כי את אוהבת, את
כאן כי את סולחת, ואני סולחת, את כאן באמת... ובימים האלה,
היחידה שאוכל לסמוך עליה עם כל הלב. להתרחק ממך, היה הדבר הכי
קשה שקרה לי השנה.
אתה- שכל מבט שלי עליך גרם לי לבכות ולהיחנק וכמעט למות.
אתה, שכל בוקר אמרת לי שלום מבלי לדעת כמה אני אהבתי אותך, כמה
רציתי אותך, אתה שבלבלת אותי כי היית כל כך מגעיל ובאותה צורה
גם נורא  חמוד. אתה- שנתת לי את החיוך המדהים שלך, את הצחוק
המפגר שלך, אתה- כמה שאתה צבוע. אז אתה אומר לי שלום בכל פעם
שאתה רואה אותי, אבל כמה זה אמיתי תגיד לי? למה כל כך לא אכפת
לך? למה אתה כזה חרא אליי עכשיו? ולמה לעזעאזל אתה בכלל לא שם
לב כמה אתה חרא? להתגבר עליך היה הדבר הכי מחריד שעשיתי השנה.
את- שמצאתי אותך בזמן כל כך קצר, וישר התחברתי ואהבתי. את- שלא
אמרת לי כלום, שלא הראת לי רגשות, שמתביישת נורא, שלא נעים לה
נורא, תגידי לי איך אני כל כך אוהבת אותך? כי את מצחיקה אותי
ואת אמיתית איתי, ואני שמחה שסוף סוף אנחנו יכולות לדבר ממש על
הכל למה את קרה כל כך לפעמים? תגידי לי שאצטרך אותך באמת?
שאחנק מדמעות? שאתפוצץ מרוב מחשבות? תהיי איתי? תחבקי אותי?
תדברי איתי? לפתוח אותך אליי היה הדבר הכי מייאש שעשיתי
השנה.תאמיני לי, באמת.
אתה- שפתאום גיליתי אותך, שהצחקת אותי נורא, וכמה פחדתי שלא
אתחבר אלייך, שלא תאהב אותי, אבל אז זה קרה, איכשהו באמת
נעשינו ידידים, עשית לי קצת שיחות מוטיבציה וחיברת אותי קצת
לכולם, אתה, יש לך את זה, אתה עוד תהיה מפורסם, ותאמר לי אתה
רואה אותי ממטר? אתה מחשיב אותי בתור משהו שלך? וכשאבכה? תקיים
את ההבטחה שלך? תהיה הפסיכולוג בגרוש שלי?
להתחבר אלייך ואליהם היה הדבר הכי מפחיד שניסיתי השנה.
את- שבתחילת השנה לא יכולתי לסבול אותך, שהיית הדבר הכי נודניק
שהכרתי, את את זאת שבעצם החזקת לי את היד המון פעמים בשנה
הזאת. את הצחקת אותי, שיגעת אותי, וניחמת אותי יותר מכל אחד
אחר אני חושבת...אני אוהבת אותך לדעתי יותר ממה שאת חושבת או
יודעת ואני תמיד אהיה פה בשבילך, את לא יודעת כמה קשה לי
לפעמים שאת פה, כמה קשה לשמוע אותך עשרים דקות רצוף מדברת על
עצמך, אבל אני סובלת את זה, כי אני יודעת שאת היית שומעת אותי,
להתרגל אלייך היה הדבר הכי מוזר שעשיתי השנה.
ולכל האנשים האחרים שהם לא פחות חשובים:
אתה- שאתה כל כך מדהים לדעתי באופי שלך, כי אתה מטורף לחלוטין
ובאותו זמן יש לך כל כך הרבה לב לתת לאחרים, תודה שחיבקת אותי
במסיבה. זה באמת היה חשוב לי.
את- שסוף סוף אחרי המון המון זמן את מדברת ומספרת לי דברים,
שהיית איתי ועזרת לי, ושהכתף שלך הייתה פה בשבילי, תודה אני
אוהבת אותך כוסית! ואני רוצה שתדעי שכמה שאני מראה לך, זה
כלום...אני אוהבת אותך נורא נורא, את מיוחדת כל כך לדעתי.
את- שהכרנו אחת את השניה וניהינו חברות בזמן שעשינו את הדבר
שאנחנו הכי אוהבות- לשחק. את שהראת לי ופתחת אותי לדברים חדשים
ואחרים שלא הייתי מודעת אליהם ואם כן- אז פחדתי לנסות אותם, את
שאת פשוט מלאך לדעתי, שאני רואה אותך ואני פורחת, אני אוהבת
אותך.
את- שעד לפני כמה זמן היית עוד אחת מהקיבוץ, עוד חברה לספסל
הלימודים ועכשיו- את הכל, תודה על זה שאת תמיד תמיד פה כשאני
רצכיה אותך, תודה שאת מחזיקה אותי למעלה, אבל איפה הביטחון שלך
ילדה קטנה? איפה הוא? את כל כך צריכה אותו במיוחד השנה, תני לי
ללעזור לך למצוא אותו!
ולכל האחרים שיודעים שהם חברים תדעו, תדעו כמה קשה לי לפעמים,
שתדעו שלפעמים חשבתי על לנטוש אתכם לטובת עולם יותר טוב, אבל
אף פעם לא היה לי אומץ בכלל לנסות כי הבנתי כמה אני אוהבת
אתכם.
ותדעו- שמתי שרק תצטרכו, אני פה בשביל לשמוע בשביל להרגיש
ובשביל להגיד לכם כמה אתם נפלאים.
וותודה אחת ענקית- שהשארתם אותי בחיים כדי שאוכל לראות איזה
חייים יש לי, תודה תודה ותודה.
ואתה- תודה אני לא אגיד כי אין לי על מה. רק אני מקווה שתדע
ביום מין הימים איך אתה מהפנט אותי, וחונק אותי כל יום מחדש,
כמה מחשבות אני חולמת עליך, כמה דמעות אני מורידה עליך, אז תדע
פשוט תדע!

ולמדינה ההרסנית הזאת- אנשים, יש לכם נטייה להרוס לעצמכם,
להראות לעצמכם כמה אתם חסרי כל ומסכנים, קחו דף ונייר ותכתבו,
תכתבו תודה, תכתבו סליחה, תכתבו אהבה לכל האנשים שעשו לכם את
השנה!







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הגיע הזמן
שתעמדו על
שלכם!
במה חדשה


תרומה לבמה




בבמה מאז 8/10/04 4:23
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יפעת אאאאא

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה