[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







פיי הייץ'
/
להתרומם רק כדי להתרסק

יומני היקר,

היום לא עשיתי כלום כרגיל. ישבתי וגלשתי באינטרנט באתרי פורנו
ואכלתי קצת קורנפלקס שעוד נשאר מהחודש שעבר. אז, כשקניתי אותו,
עוד היתה לי עבודה והיה לי כסף אז סתם קניתי אותו, שיהיה בבית,
ולא נגעתי בו. אולי היתה לי כבר אז תחושה שיקרה משהו בעבודה
ויום יבוא ואני אצטרך משהו להעביר את הימים הקשים.

אז אני יושב ואוכל אותו ויש לו קצת טעם מוזר, אני לא בטוח למה.
יכול להיות שעבר התאריך למרות שאתם יודעים, דברים כאלה אמורים
להחזיק שנים. כלומר: אם לא פותחים אותם. לא היה לי חשק להכין
לעצמי אוכל אמיתי למרות שאני יודע לבשל די טוב. אני מכין אחלה
פסטות ואופה עוגות, ולפני שפוטרתי הייתי עסוק בלרדוף אחרי
מתכונים שונים לאוכל הודי. עכשיו כבר אין לי יותר מדי מוטיבציה
להכין משהו, כי אני לבד בבית.

פתאום נזכרתי במשהו שרייצ'ל, האקסית שלי (כבר שבוע), אמרה לי
ביום שהיא עזבה את הבית. שאני מכור לאנשים. כשאני לא מוקף
באנשים - בעבודה, חברים או בה - אני מפסיק לתפקד. ברגע שהפסקתי
לתפקד בעבודה פיטרו אותי, ואז משם ההידרדרות רק החלה, ואז גם
היא עזבה אותי. זה כמו מעגל קסמים.

אתה יודע, יומן, אני חושב שיש לי איזה קצה חוט למה באמת פיטרו
אותי מהעבודה.
הכל בעצם בגלל אודי.
אודי ואני הכרנו בצבא. זה היה לפני כמעט עשר שנים. התגייסנו
באותו יום ושירתנו יחד בטירונות. ביום שהוא פנה אלי לראשונה
וביקש ממני להחליף אותו בשמירה - וסרבתי - חשבתי שהוא סתם נצלן
מניאק. אבל אחרי שתפסתי אותו מנסה לברוח מהבסיס, וכמעט חותך
לעצמו את הרגל מגדר התיל שהוא ניסה לטפס עליה, הבנתי שבאמת
היתה לו סיבה. אחרת הוא לא היה מסכן לעצמו את החיים בידיעה
שיכשילו אותו במבדקים שהוא רצה לצאת אליהם.

הסיבה האמיתית שהוא היה כל כך לחוץ לצאת הביתה אז היתה שהחבר
הכי טוב שלו מת בפיגוע. הוא היה חייב לצאת, הוא ממש רצה להיות
נוכח בהלוויה אבל המ"מ המניאק אמר לו שהוא חייב למצוא מחליף
לשמירה. במחלקה כולם היו בני זונות חארות אגואיסטים (ולכן
הייתי בטוח שגם הוא כזה) ואף אחד לא רצה להתחלף איתו כי זה היה
יום שישי בלילה וכולם רצו לצאת שבת. הוא אמר לי באותו יום שהוא
חשב שאני, מכולם, הייתי בנאדם. שהייתי אנושי יותר מהם. והוא
צדק. אני בסוף החלפתי אותו, כמעט ברגע האחרון.

אז התברר לי שהחבר הזה שנהרג בפיגוע היה בעצם קצת יותר מחבר.
הם היו די... קרובים.
בוא נגדיר את זה ככה: לאודי היתה סיבה טובה מאוד לא להתגייס,
סיבה שהוא טרח להסתיר כמה שהוא רק היה יכול כדי להגשים את
חלומו להיות טייס. הטייס ההומו הראשון.

החבר שלו, שלא בא לי לחשוף את שמו כרגע, בוא נגיד רק שהשם שלו
התחיל בר', הציע לו לוותר על צה"ל, כדי שהם יוכלו שניהם לברוח
להתחתן במקום בו זה היה אפשרי (נגיד בחו"ל). אודי חשב וחשב
שבועות ארוכים עד שהחליט שהוא לא רוצה לוותר על החלום שלו. ר'
לעומת זאת לא היה יכול להבין שאודי רצה להיות טייס יותר ממה
שהוא רצה לחיות.

הם רבו מריבה קשה שבוע לפני שאודי התגייס ובפעם האחרונה שדיברו
פנים אל פנים אודי צרח על ר' שהוא תמיד אהב אותו, וכנראה שזה
היה חד צדדי אם ר' לא מסוגל להבין שלבנאדם יש חלום שאפילו אהבה
לא יכולה לעמוד בדרכו. ר' הגיב בטריקת דלת תוך כדי שאודי משליך
עליו את "מתנת הגיוס" - טבעת אירוסין יקרה. זו היתה הפעם
האחרונה שהם התראו.

יום לפני הפיגוע אודי קיבל טלפון מר' מלא התנצלות וכאב, ואז הם
סיכמו שהם יתחתנו בסוד למרות שלא היה דבר שהכאיב לר' יותר
מלהיות בארון. הוא כבר היה מוכן לצאת, אבל אודי חשש. ואז הוא
שלח לו נשיקה ואמר לו: "אני אוהב אותך. ואני רוצה לראות אותך
מתרומם באף 16, יא מתרומם".

אודי היה כמעט בדרך להרוג את עצמו כשנודע לו על המוות, והוא
הסתגר בשירותים עם הרובה תקוע לו עמוק בגרון. למזלו, ולמזלי,
המ"מ היה בתא ליד ושמע אותו דורך. כמו רוח סערה הוא זינק אליו
עם התחתונים מופשלים וחטף לו את הנשק מהידיים. אחר כך שלח אותו
דחוף לקב"ן.

אודי התחנן בפניהם שיעלימו עין ולא יוסיפו את זה לטופס חוות
הדעת של המבדקים, אבל מה כבר היה הסיכוי שיתחשבו בו אחרי הצגה
כזו מושלמת של ערעור נפשי. ואז כשבא הקב"ן בעצמו לשיחה והתיישב
מול אודי הכל השתנה.

בעודו מביט בתג השם שעל מדיו של הקב"ן אודי הבחין שהוא לא היה
אחר מאשר אבא של ר'.
אחרי שאודי הציג את עצמו בפני האב, אותו, אגב, לא פגש מעולם,
קלט זה בדיוק מה קרה. "אמנם ר' היה בארון", אמר, "אבל אני תמיד
ידעתי. וגם ידעתי עליך. אני למעשה בדיוק בדרך להלוויה שלו.
אשמח להקפיץ אותך".

זה היה כאמור יום שישי בצהריים. לא היה לאודי סיכוי למצוא את
הפקק הקטן שיסתום לו את החור היחיד בתכנית שלו ללוות את ר'
בדרכו האחרונה ולהראות לו שהוא עונד עדיין את הטבעת שלהם.
ואז הוא קלט אותי. אני כמובן תמיד הייתי מוכן לעזור לאנשים,
ולא מאוד הכרתי את הסיפור כולו אלא רק אחרי שתפסתי את אודי
כמעט חותך לעצמו את הידיים על גדר התיל. כמובן שבאותו הרגע
שהוא טיפס על הגדר לא הזיזו לו אותם המבדקים בשום צורה. אם היו
שופטים אותו על עריקות וחבלה ברכוש צה"ל, תאמינו לי שלא היה
אכפת לו.

אודי ואני לא עזבנו אחד את השני לאחר אותו מקרה. המשכנו יחד
ועשינו את המבדקים. אני לא עברתי אבל הוא כן. כל אותו הזמן
שהוא היה בקורס טיס ואני שירתתי בקרייה ביחידה לאבטחת אישים לא
הפסקנו להתקשר אחד לשני ולנסות לתאם יחד יציאות הביתה.

כמה שנים טובות אחרי שהוא קיבל את הכנפיים ואני השתחררתי על
פציעה וקיבלתי עבודה (בזכות היותי נכה צה"ל) בחברה די מכובדת,
הכרתי לו ידיד טוב שלי, מיקי, שגם היה הומו. הם התאהבו כמעט
ממבט ראשון אבל שוב פעם אודי נאלץ להיות בארון. הפעם לפחות הם
הספיקו לעבור לגור יחד.
אחרי כמעט שמונה שנים שעבדתי, ושנה שהם גרו ביחד כזוג לכל דבר,
נודע לי שהמטוס של אודי הופל בשבי. אודי הוכרז נעדר.

המצב לא השתנה הרבה מאז, אבל אני די הפסקתי לתפקד בעבודה. אחר
כך רייצ'ל הכריזה שאני לא גבר ושאם המצב יימשך, היא תעזוב.
אמרתי לה "יאללה לכי" והיא - לראשונה ביחסים שלנו - סוף סוף
הקשיבה למשהו שאמרתי.
עכשיו אני תקוע.
לפחות לאודי היה קבר ללכת אליו ולבכות על ר'. כל מה שאני יכול
לעשות זה להתקשר למיקי. ואני לא ממש רוצה לעשות את זה עכשיו.
אני רק רוצה... לא לעשות כלום. סתם להתחפר במאורה שלי ולחלום
על אודי ור' בחופה.
טוב, יומן, אני חייב לסיים. מישהו דופק בדלת.

שלך תמיד,
אסי.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אין אלוהים
מבלעדי אללה


(אחד, ערבי.)


תרומה לבמה




בבמה מאז 5/10/04 15:03
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
פיי הייץ'

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה