יש לי פינה שקטה
בגן-העדן הקטן שלי,
פינה בה תמיד אני מרגיש
רגוע.
והיא משתנה בלי הרף
מביקור לביקור,
כל הזמן זורמת,
אבל תמיד נשארת שלי.
השתקפות פניי במים
העומדים לבין הסלעים,
מים עכורים,
נראית כשל איש
ללא פנים.
"זה בסדר", אני אומר לעצמי: "אין צורך בו, כאן"
בפינה זו - השקטה,
בגן-העדן הקטן שלי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.