לאהוב מעולם לא היה קל
לאהוב בצורה עיוורת לא היה בתוכנית
לאהוב בלי לחוש אותו לצידי
לא נראה אפשרי
ללא מגע ,ריח ,דמות -נראה דימיוני
לדעת אדם בנבכי נשמתו לעומקו
לנשום אותו יום יום
לשמוע את צלילי קולו ולהסחף
לנסות לנטרל ולהבדיל בין עיקר וטפל
ליצור צללית וקו לדמות
שכולה לוטה בערפל
להבחין בשתיקות ולהאזין עד כמה לעיתים
הן רועמות
לחוש מבעד לאותו מסך
להאמין שזה לא סתם כך
לקבל כל מילה ולאט לפתח תמונה
ליצור מכלול ומסגרת ולתת שם לאותה גברת
לא ליצור לי דמות שאינה קיימת
ולדעת שזאת הנמצאת היא האמיתית ולא אחרת
לשמוע את הנשימה מן העבר השני
עולה יורדת מעט מתפנקת
להפתח אליה מעט בכל פעם
לנסות לגמוע את המרחק
לעיתים להרגיש כי אתם אחד
לפתע זה מכה בך כברק
לתרגם את הכל
למילה אחת
להתעורר להבין לדעת
שכל אותם דברים שלקחתי עימי
לתוך המיטה בלילה
עת הנחתי ראשי על הכר
והרגשתי בחסרונו עד כאב
את אותה  סערה שליוותה אותי
בעת יקיצה
אותם חלומות שרדפו אותי
בתאווה מתיקות רוך ועדנה
מדמיינת אותו מחייך לוחש אוחז מחבק
לשמוע את צחוקו המתגלגל
והבנתי כי הכל מצטמצם במילה כן אותה אחת




שלא העזתי לומר כבר קודם
אותה אחת שפחדתי לבטא
אותה אחת שתשאיר אותי פגיעה וחשופה
המילה הבודדת שכל כך הרבה בתוכה אני מקפלת
שיכולה להפוך אותי לאומללה או מאושרת
שרק להודות בה יהפוך לי
את המציאות לאחרת
תשנה לי סדרי עדיפויות
ובחיי את המהויות
אבל כן אני כל כך
אוהבתתתת