[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אהרון אויב
/
עווית הלסת והזמן

אנא, עתה, סגרי את החלון
אשר בקצה החדר.
רוחות הזמן באות בנו להפוך ולהפוך.

עתה, אנא, חתמי את המכתב הזה
בקצה ידיך המשוכה,
ודעי כי ככל תפושה את, את ככל תפושה.

ביום אני סויט את נעמי,
וזמן שבאה רוח סתיו,
אני סוגר את המכתם וכך רושם:
"פנים ששוחפים לחוף, ששוחפים,
נעים ברוח מרופף, כאצבע על הלחי,
כרית היד עלי מיתר, עווית הלסת."

פעמים אני חולם על ירושלים של זהב,
על רקע חול שחור של אבן כתם זב,
ופעמים אני רואה את הזהב שולף אותי
כעצם כאובה מתוך זהב. אחר כך דם.

אחר כך את פותחת שם חלון,
צריחות הקיץ והשלג כינסו
רוחות הזמן, כאיזה צפלין כחול
של כאבים ומעלות ואהבות.

הטלפון חתום עתה,
ידע נימות קלות של אומץ,
חום הלחי והאוזן, עווית הלסת והזמן.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
ממקודם היא אינה
מילה!


עובדיה מלמד
לשון ומתקן איזה
חבוב מהסלוגנים.


תרומה לבמה




בבמה מאז 15/9/04 16:24
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אהרון אויב

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה