מיקי צצצצצ / רקיע של אהבה |
ומחממת את תוך ליבו הנועץ באופק
הוורוד. בעת שקיעה כשהכל ברקיע רגוע,
יודע אני כי הכל שקט וחודר עמוק מזעזע.
כמו נגיעה של אצבע שדומה לנר אני מכבה על שפתיה,
וקר אין אור ברקיע כשמחשבותיי נילחמות בעננים
וחודרות הן כמו סכינים מעבר לעננים,
מעבר למשמעות שהכוכבים כבר אינם מאירים בלילה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|